הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

שבת ו ע"א

מהן ארבע רשויות השבת?

בבבלי מסכת שבת ו א נאמר:
"תנו רבנן, ארבע רשויות לשבת: רשות היחיד, ורשות הרבים, וכרמלית. ומקום פטור. ואיזו היא רשות היחיד - חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה, וכן גדר שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה - זו היא רשות היחיד גמורה. ואיזו היא רשות הרבים - סרטיא ופלטיא גדולה, ומבואות המפולשין זו היא רשות הרבים גמורה. אין מוציאין מרשות היחיד זו לרשות הרבים זו, ואין מכניסין מרשות הרבים זו לרשות היחיד זו; ואם הוציא והכניס, בשוגג - חייב חטאת, במזיד - ענוש כרת, ונסקל. אבל ים ובקעה ואיסטוונית והכרמלית - אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד, ואין נושאין ונותנין בתוכה, ואם נשא ונתן בתוכה - פטור; ואין מוציאין מתוכה לרשות הרבים ולא מרשות הרבים לתוכה, ואין מכניסין מרשות היחיד לתוכה, ולא מתוכה לרשות היחיד, ואם הוציא והכניס - פטור. חצרות של רבים ומבואות שאינן מפולשין, עירבו - מותרין, לא עירבו – אסורים".

ע"פ התלמוד הבבלי ארבע הרשויות הם: רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית, מקום פטור.

לעומת זאת בירושלמי שבת א א נאמר:
"ארבע רשויות לשבת. רשות היחיד. רה"ר. וכרמלית. ומבואות שאינן מפולשין. ואיזהו רה"י. חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבע. וגדר שהוא גבוה עשרה ורחב ארבע זו היא רשות היחיד גמורה. ואי זהו רשות הרבים גמורה. איסטרטייא ופלטיא ומדבר ומבואות המפולשין. אין מוציאין מרה"י לרה"ר ולא מכניסין מרשות הרבים לרשות היחיד. ואם הוציא או הכניס שוגג חייב חטאת. מזיד [דף ה עמוד ב] חייב כרת ונסקל אחד המוציא ואחד המכניס אחד המושיט ואחד הזורק. ים ובקעה ואיסטווה ואסקופה וכרמלית אינן לא רשות הרבים ולא רשות היחיד. ואין נושאין ונותנין בהן. ואם נשא ונתן בהן פטור".

ע"פ התלמוד הירושלמי מקום פטור אינו רשות!! הרשות הרביעית היא מבואות שאינם מפולשין. (הביטוי "מקום פטור" מופיע בירושלמי לעניין מעשרות אך לא לעניין שבת)

ההיגיון של הירושלמי ברור: יש רשות שהולכים בה רבים, יש רשות שאינה כל כך מיועדת להילוך אך עוברים שם די הרבה שזה כרמלית, יש רשות שנוח לעבור בה, אך לא עוברים בה הרבה שזה מבוי שאינו מפולש (וכדי שלא נתבלבל תיקנו במקום זה לא לטלטל אלא אם כן עשה היכר של לחי או קורה), ויש מקום שלא נוח ללכת בו שזה רשות היחיד.