האם צריך ליטול ידיים סמוך למקום האכילה?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

ברכות נב ע"ב

ב"הלכה ברורה" מובא פסק השולחן ערוך שטוב להזהר מלהפסיק בין נטילת ידיים לבין ברכת המוציא. ב"בירור הלכה" מובאות דעות שונות בעניין זה, יש הסבורים שאין לחוש להפסק, יש הסבורים שאסור להפסיק בסתם דיבור אך מותר לדבר דברי תורה ויש האוסרים אף לדבר דברי תורה.

הרמ"א בהגהתו לשולחן ערוך כותב שאם שהה אדם כדי הילוך עשרים ושתים אמה – זהו הפסק. הגדרה זו מבוססת על דברי התוספות במסכת סוטה (לט,א ד"ה כל) על פי הגמרא בזבחים (לג,א).

יש מהפוסקים האחרונים שהבינו את הדברים כפשוטם, ואף חישבו את זמן ההילוך של 22 אמות, שהוא בין 12 ל-30 שניות, ואמרו שיש להזהר לברך את ברכת המוציא תוך חצי דקה מניגוב הידיים, ולפי דעתם יש צורך לכתחילה שמקום נטילת הידיים יהיה סמוך מאוד למקום האכילה.

אולם בעל ערוך השולחן כתב שהפסק בין נטילת ידיים לברכת המוציא הוא דווקא אם אדם שוהה ללא צורך, אך אם יש סיבה לשהייה, כגון שהוא צריך לחכות למסובים שיטלו ידיהם – מותר אף לכתחילה לשהות ככל הצורך. לפי דבריו אין כל צורך שנטילת הידיים תיעשה סמוך למקום האכילה.

מאידך הוא מחמיר בהפסק שלא לצורך. היו שנהגו לומר את מזמור ה' רועי לא אחסר (תהלים כג) בין נטילת ידיים לברכת המוציא, על כך כתב בעל ערוך השולחן שחלילה להפסיק בדיבור כל שהוא אלא צריך לשתוק.