סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

דיוק וחידוש ברש"י

ברכות כג

 

עמוד ב

רש"י ד"ה לא יאחוז בידו וכו' ויתפלל. שאין דעתו מיושבת עליו בתפלה שהרי לבו תמיד עליהן שלא יפלו מידו: ולא יישן בהן. שמא יפיח: הרי אלו כיוצא בהן. לענין תפלה שדואג עליהן שלא תפול הסכין ותזיקנו והקערה תשפך והמעות יאבדו והככר יטנף:

בגמרא איתא - ת''ר לא יאחז אדם תפילין בידו וס''ת בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי אמר שמואל סכין ומעות וקערה וככר הרי אלו כיוצא בהן.

והנה בגליון הש"ס ציין לגמרא בסוכה דף כו ע"א וכתב וצ"ע, דשם איתא בגמרא - רבא אמר אין קבע לשינה תני חדא ישן אדם בתפילין שינת עראי אבל לא שינת קבע ותניא אידך בין קבע בין עראי ותניא אידך לא קבע ולא עראי לא קשיא הא דנקיט להו בידיה הא דמנחי ברישיה, וברש"י שם רבא אמר. לשמא ירדם לא חיישינן הלכך בתפילין שרי וסוכה היינו טעמא דאסור שינת עראי לפי שאין קבע לשינה ואין בה חילוק בין קבע לעראי לענין סוכה שאין אדם קובע עצמו לשינה שפעמים שאינו אלא מנמנם מעט ודיו בכך הלכך זו היא שינתו וגבי תפילין דטעמא שמא יפיח בהם ולאו משום איסור שינה בניים פורתא לא אתי לידי הפחה: דנקיט להו בידיה. לא קבע ולא עראי שמא יפלו מידו: דמנחי ברישיה. עראי מותר וקבע אסור שמא יפיח:

נמצא שרש"י כאן שכתב גבי שינת עראי שמא יפיח סותר למסקנת הגמרא שם, ואכן הגר"א הגיהה ברש"י שמא יפיל.

ונראה ליישב את הסברו של רש"י כדרכו לפרש מהענין העיקרי העולה בפשט, כאן שהובא ברייתא זו משמע מלשונה חילוק בין הרישא דברייתא שנאמר "בידו" לסיפא שנאמר "בהן" שמשמע שמונחים עליו, וכן עיקר הסוגיא כאן מתחברת למה שנאמר קודם בגמרא בנוגע לאחיזת התפילין בידים בעת שנכנס לבית הכסא, אבל בסוכה, דף כ"ו ע"א שמובא בגמרא, תני חדא ישן אדם בתפילין שינת ארעי ובאותו הלשון נאמר בברייתא אחרת לא קבע ולא ארעי, חילקה הגמרא בין נקיט בידיה למנחיה ברישא, ומפני ששם עיקר הסוגיא לגבי מהות שינת עראי, ואכן רש"י בסוכה דף מא ע"ב כשמובא בגמרא את אותה הברייתא שמובאת כאן - מיתיבי לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בחיקו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי ואמר שמואל סכין וקערה ככר ומעות הרי אלו כיוצא בהן, מסביר רש"י לא יישן בהם לא שינת קבע ולא שינת עראי. שמא יפלו מידו והכי אוקימנא ליה בהישן (לעיל דף כו.) דהא דקתני לא קבע ולא עראי בדנקיט ליה בידיה: הרי שרש"י בעצמו ציין שמפרש לפי מה דמסקינן בהישן שדצריך לחלק בין תפילין שמונחות עליו לנקיט ליה בידיה, לפיכך מה שנאמר לא יישן בהם לא שינת קבע ולא שינת ארעי הכוונה בעודם בידו, כי גם כאן רש"י יכל לפרש את חלק זה משום שמא יפיח כי הרי עיקר הברייתא הובאה מפני תחילתה לא יאחז אדם תפילין "בידו" ויתפלל, בקשר לנקיטת הלולב "בידו".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר