גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

נוסח ברכת האילנות

ברכות מג ע"ב

הלל גרשוני

אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר:
ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.

נוסחי ברכות בתלמוד תמיד מעניינים, שהרי יש להם השלכה למעשה: מה בדיוק נוסח הברכה שיש לומר?

הנוסח שלעיל הוא בדפוסים שלנו. בכתבי היד נוכל למצוא נוסחים שונים:
שלא – בכתבי יד פריס, פירנצה: אשר לא.
בעולמו – בכתב יד מינכן ובקטע גניזה: מעולמו
וברא בו – בכתב יד פריס: וברא.
בריות טובות ואילנות טובות – בכתב יד פירנצה: אילנות טובות ובריות טובות. בקטע גניזה: בריות בריות נאות נאות(!)
להתנאות בהן – בכתב יד מינכן: ליהנות מהן. בקטע גניזה: "כדי להיתנאות בהן".

ההבדל המשמעותי ביותר הוא האילנות, שנעלמו בקטע הגניזה. כעת כדאי לראות מה פוסק הרמב"ם.

עיון ברמב"ם בדפוס ורשא-וילנא הנפוץ יגלה שנוסחו הוא "שלא חסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם". אך בפורטל FJMS.ORG נמצא אתר יד הרמב"ם, שבו ניתן לבדוק גם את מצב המהדורות המדויקות וקטעי הגניזה ושם נגלה שגרסת המהדורות המדויקות היא: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות נאות כדי להתנאות בהם בני אדם". שימו לב כיצד הנוסח קרוב לזה של קטע הגניזה!

**

"האי מאן דנפיק ביומי ניסן" – בקטע הגניזה נוסף: "לדברא", כלומר לשדה. זו תוספת שאינה מעוררת שאלות במיוחד, שהרי היכן ימצא אדם אילנות אם לא בשדה? בכתב יד פריס יש תוספת מעניינת במיוחד: "וביומי תשרי". מה עניין יומי תשרי לכאן? ממתי מלבלבים אז האילנות? אין ספק שמדובר בהשפעה ממקומות אחרים שבהם הם מופיעים ביחד, אולי במיוחד מלעיל דף לה ע"ב: אמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי". אך בוודאי אין מקומו כאן.


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.