גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

על ביאורים וביאוריהם

ברכות לח ע"א

עשהאל שמלצר

ובו יסופר כיצד חדרו להם לגמרא משפט הסבר, ועוד הסבר למשפט, ועוד משפט הסבר

הגמרא מספרת על אחד מן החכמים ששאל את רבא מה מברכים על טרימא. רבא לא הבין את השאלה ובעקבות התערבותו של רבינא, רבא מבין את השאלה ועונה:

1. אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: טרימא מהו?
2. לא הוה אדעתיה דרבא מאי קאמר ליה.
3. יתיב רבינא קמיה דרבא, אמר ליה: דשומשמי קא אמרת, או דקורטמי קא אמרת, או דפורצני קא אמרת?
4. אדהכי והכי אסקיה רבא לדעתיה,
5. אמר ליה: חשילתא ודאי קא אמרת! ואדכרתן מלתא הא דאמר רב אסי האי תמרי של תרומה מותר לעשות מהן טרימא ואסור לעשות מהן שכר.

אולם נחלקו מסורות כתבי היד לגבי שורות 2 ו-4, המהוות למעשה משפטי הסבר לתודעתו של רבא.

לגבי שורה 2 הנוסח המובא לעיל הוא נוסח הדפוסים וכתב יד פירנצה. נוסח כתבי יד מינכן ופריס דומה אך שונה במקצת: "לא הוה ידע רבא מאי קאמ'". בכתב יד ואוקספורד ובקטע גניזה המשפט חסר לחלוטין.

לגבי שורה 4 – המשפט נמצא בדפוסים בלבד.

בשורה 2 ישנו נוסח נוסף שמעיר עליו גיליון כתב יד מינכן וככל הנראה זה הוא נוסחו של רש"י. הגיליון מעיר כך: "ה"ג ולאו אדעתיה דרבא, והכתוב בפנים הוא הבאור". כלומר לדעתו הנוסח הנכון הוא רק מעין תחילת המשפט המופיע בדפוסים "לא הוה אדעתיה דרבא". חלק המשפט הבא, "מאי קאמר ליה", ובלשון הפנים של כתב יד מינכן "לא הוה ידע רבא מאי קאמר", הוא רק ביאור מה לא היה בדעתו של רבא – הוא פשוט לא הבין מה זה טרימא, ולא חלילה שלא ידע מהי ההלכה. כלומר, לפי הגיליון מאן דהו במשך הדורות הוסיף ביאור, שבמשך הזמן נכנס לפנים, ובחלק מכתבי היד אף החליף את הפנים, מה בדיוק לא היה בדעתו של רבא.

ואכן נראה שזוהי גרסתו של רש"י (על פי רש"י בדפוסי שונצינו וונציה) – "ולאו אדעת' דרב" – "לא היה מבין מהו שואל". גרסת רש"י היא כגרסת הגיליון והפירוש של רש"י מעיד שההמשך הגמרא, "מאי קאמר ליה" לא נמצא בפני רש"י. וייתכן שהערת גיליון כתב יד מינכן באה בעקבות פירוש רש"י.

כאמור לעיל שורה 4 נמצאת בדפוסים בלבד, וגם כאן מסתבר שזו תוספת ביאור לסיפור: מאן דהו הסביר שבעקבות התערבותו של רבינא נזכר רבא בפירוש המילה וענה את תשובתו. תוספת ביאור זו נכנסה במשך הזמן לדפוסים.

לסיכום, ככל הנראה הסוגיה המקורית לא כללה את שורות 2 ו-4, כנוסח כתב יד אוקספורד וקטע הגניזה, ואכן חסרון שורות אלו אינו פוגע במהלך הסוגיה ואפילו לא בפירושה. עם זאת, במשך הזמן נאמרו פירושים בכדי להבהיר את הסיפור. בשורה 2 נאמרה לשון פירוש, ובמשך הזמן ככל הנראה בעקבות רש"י, נוסף גם ביאור לפירוש, עד כדי כך שבכתב יד מינכן ופריס רק לשון זו נשארה. תוספת הביאור של שורה 4 נכנסה רק בשלב מאוחר מאוד לדפוסים בלבד.


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.