גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

על נוסח ברכת התורה

ברכות יא ע"א-ע"ב

עשהאל שמלצר

מאי מברך?
א"ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה
ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל
ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה
אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות הלכך לימרינהו לכולהו.

בקטע זה רבו חילופי הנוסח, וכדי לראות את כולם באופן בהיר יש לפנות לסינופסיס השורות באתר הכי גרסינן (יחידה 101174). נעמוד כאן חלקם.

ברכת התורה הראשונה מיוחסת לרב יהודה אמר שמואל. אך הייחוס לשמואל מופיע בדפוסים בלבד, בכתב יד אוקספורד ובקטע גניזה אחד הוא מיוחס לרב, ואילו בשאר כתבי היד רב יהודה אמר את הדברים בשם עצמו ולא בשם רבו.

נוסח הברכה הראשונה בדפוס הוא "לעסוק בדברי תורה", אולם בכל כתבי היד וקטעי הגניזה הנוסח הוא "על דברי תורה" (אחד מקטעי הגניזה גורס "בדברי תורה" שהוראתו קרובה ל"על דברי תורה") הנוסח היחידי בכתבי היד שתומך בנוסח הדפוסים הוא גיליון כתב יד מינכן, שסופר הגיליון הגיה בו פעמיים(!) גם בין השורות וגם בגיליון.

ההבדל בין הנוסחים קיים גם בין הראשונים. כך לדוגמה בה"ג, רי"ף, בעל המאור ועוד גרסו "על דברי תורה", אולם בתוספות ד"ה "שכבר נפטר" רואים שגרסתם הייתה "לעסוק". נוסח הברכה נידון על ידי הפוסקים לאורך הדורות (עיינו למשל טור או"ח סימן מז ובית יוסף), והשתמר עד ימינו בהבדל נוסח ברכת התורה בין עדות האשכנזים ועדות יוצאי ארצות המזרח.

אפשר שנוסח הברכה האשכנזי (שייתכן שלא הגיע מבבל אלא אולי מארץ ישראל, או "תוקן" עם הזמן מסיבות למדניות) היה "לעסוק בדברי תורה", ועל פי נוסח הברכה שבסידורים הגיהו את נוסח התלמוד שגרסתו הייתה אחרת.

**

לגבי הברכה השנייה, הגמרא לפי נוסח הדפוסים פותחת במילים "ר' יוחנן מסיים בה הכי". אולם בכל כתבי היד, מלבד הערות הגיליון של כתבי יד מינכן ופירנצה שתומכות בנוסח הדפוס, הגרסה היא "ר' יוחנן אמר". רש"י גרס "מסיים", וייתכן שעל פיו נוסחו גרסאות הדפוס וגיליונות כתבי היד. בהמשך רבנו תם מבסס את הסברה ששתי הברכות הראשונות הן בעצם ברכה אחת (עיינו למשל ברכות מז ע"א תוד"ה "כל הברכות"), אבל הרמב"ם (הלכות תפילה ז,י) וראשונים נוספים סברו שמדובר בשלוש ברכות נפרדות.

נוסח כתבי היד נוח יותר גם מן הבחינה הפשוטה שקשה להניח שר' יוחנן הארץ-ישראלי הגיב לדברי נוסחו של רב יהודה הבבלי, אף אם נאמרו בשם רבותיו רב או שמואל, וסביר יותר להניח שדברי ר' יוחנן נאמרו באופן עצמאי.

**

לגבי הברכה השלישית אומרת הגמרא כך בנוסח הדפוסים: "אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות הלכך לימרינהו לכולהו". נוסח זה קשה ביותר, שהרי רב המנונא משבח את הנוסח שלו עצמו, ומסקנתו היא שלכן יש לומר את כלל הברכות – מדוע? הרי הברכה שלו היא המעולה שבכולם.

בכתבי היד יש גירסאות שונות הפותרות את הקושיות בדרכים שונות. גם בכתבי היד אוקספורד ופירנצה הגרסה היא שרב המנונא משבח את ברכתו, אולם מי שאומר שיש לומר את כל הברכות הוא רב פפא. לגרסה זו מצטרפים גם כתב יד מינכן וקטע גניזה. לגבי הנוסח רב המנונא, בכתב יד פריס ובקטעי הגניזה נאמר שרב הונא הוא זה שמשבח את דברי רב המנונא, או בקטע גניזה אחר "הא דרב המנונא" וכך גם הגרסה ברי"ף. אם כן לגרסאות אלו, או שרב הונא או שסתם הגמרא משבח את דברי רב המנונא, ורב פפא הוא זה שפוסק לומר את כל הברכות "הילכך לימרנהו לכולהו".

***

גרסאות נוספות בקצרה (להקלת ההפניה אנו מפנים למספרי היחידות באתר הכי גרסינן – יש לסמן את החלונית "מספור יחידה" כדי לראות את מספרי היחידות):

יחידה 101162 – בכתבי היד יש כמה משפטי הבהרה שאינם בדפוסים. | יחידה 101163 – תוספת משפט בכתבי היד שאינו בדפוסים: "מאי איריא הכנוס את הבתולה". יחידה 101164 – תוספות מרובות בכתב יד פריס. | יחידה 101166 בדפוסים ובגיליון מינכן "אמשול לך משל למה הדבר דומה" בשאר כתבי היד המשפט חסר, בגיליון מינכן בסוף היחידה נוסף: "תאנא לא זזו משם עד שקבעו הלכה לדורות כבית הלל", ועוד שינויים רבים. | יחידה 101173 – שינויים רבים שעמד עליהם בהרחבה פרופ' א' רוזנטל במאמרו "תורה שבעל פה ותורה מסיני – הלכה ומעשה", מחקרי תלמוד ב, עמ' 448-489.

לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.