סקר
מסכת בבא קמא:





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חכמים: בית הלל ורבי יהודה

נידה עב ע"ב


דתניא, אמר להם רבי יהודה לב"ה: וכי לזו אתם קורין תרבות רעה? והלא לא נתכוון זה אלא לבעול את הנדה! נדה ס"ד? אלא אימא לבעול את הזבה. זבה ס"ד? אלא אימא לבעול שומרת יום כנגד יום..
 
1.
מבלי להתייחס לתכנים נשאלת השאלה כיצד יתכן שרבי יהודה [שהיה תלמידו של רבי עקיבא] מקשה על בית הלל שחיו הרבה לפניו. ראה ב"מתיבתא", הערה יא:

2.
ערוך לנר מסכת נדה דף עב עמוד ב:

בגמרא אמר להם רבי יהודה לב"ה. לא ידעתי איך שייך לומר דר' יהודה אמר לב"ה שהרי ב"ה לא נקראו רק תלמידי הלל ממש והבאים אחריהם נקראו תלמידי ב"ש ותלמידי ב"ה כדאמרינן בר"ט שהי' מתלמידי ב"ש וכן ר"א וכן מצאנו בחגיגה דף כג א) שהשיב ר' יהושע לאחד מתלמידי ב"ש אבל לא שייך שהשיב לב"ה
שהרי לריב"ז שהי' מתלמידי הלל לא ראה ר' יהודה כנראה ממה שכתב רש"י בר"ה דף ל ב) דלא גרסינן אמר לו ר' יהודה דר"י לא ראה לריב"ז שוב ראיתי בגמרות בהגהת ראו"ו שהגי' ב"ש תחת רבי יהודה אכן לפ"ז צריך להגי' ג"כ אמרו תחת אמר:

לפי דבריו יש גירסא של "בית שמאי" במקום "רבי יהודה" [וכן בהגהות הגר"א].

3.
ושם, ב"מתיבתא" מובאים גם דברי המאירי שרבי יהודה היה מתלמידי בית שמאי [המאירי"] ולכן הקשה לבית הלל [אבל לא עונה על השאלה הקודמת], ואחרים טוענים להיפך: שרבי יהודה שהיה מתלמידי רבי עקיבא שאינו סובר כמשנת בית שמאי.

4.
ואולי ניתן להסביר את משמעות ציטוט התנא "רבי יהודה" באופן אחר לגמרי ובאופן עקרוני ושיטתי שיתאים להרבה מקרים בש"ס כשיש "פער דורות" בין הנושאים ונותנים בסוגיה. אפשר לומר ש"עורך הגמרא" הוא זה שמקשה על בית הלל על פי שיטת התנא "רבי יהודה". ידועה שיטתו של רבי יהודה שהולכים אחר המעשה של האדם ולא אחר הכוונה [ובניגוד לשיטת רבי שמעון - ואף רבי מאיר - שהולכים בעיקר אחר הכוונה של עושה הפעולה], ובסוגייתנו הכוונה היא לשיטת רבי יהודה שיש ללכת אחר המעשה, שבסופו של דבר האדם בעל אישה נידה – והגמרא תיקנה לאשה זבה, ואחר כך תיקנה לשומרת יום כנגד יום. שיטה עקרונית-פילוסופית זו היתה ידועה כבר בימי בית הלל ובית שמאי. וייתכן אף שזו היתה שיטת בית הלל עצמם ולכן מקשים עליה.

4.1
לכאורה, אפשר לראות שזו מחלוקת עקרונית-פילוסופית-משפטית בין בית הלל לבית שמאי על פי הגמרא הבאה:
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף מד עמוד א:

גמרא. מנהני מילי? - דתנו רבנן: +שמות כ"ב+ על כל דבר פשע,
בית שמאי אומרים: מלמד שחייב על המחשבה כמעשה,
ובית הלל אומרים: אינו חייב עד שישלח בו יד, שנאמר +שמות כ"ב+ אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. - אמרו להן בית שמאי לבית הלל: והלא כבר נאמר על כל דבר פשע! - אמרו להן בית הלל לבית שמאי: והלא כבר נאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. אם כן מה תלמוד לומר על כל דבר פשע - שיכול אין לי אלא הוא, אמר לעבדו ולשלוחו מנין? תלמוד לומר על כל דבר פשע.

משמע במפורש שבית שמאי מחשיבים בעיקר את המחשבה, ובית הלל מדגישים בעיקר את המעשה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר