כח דהיתרא עדיף
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה נט ע"ב
בגמרא מבואר שהמשנה משמיעה לנו את המחלוקת בין רבי מאיר לרבי יוסי באופן כזה שמסביר עד כמה רבי יוסי מיקל ולא באופן שמלמד עד כמה רבי מאיר מחמיר, כי "כחא דהיתרא עדיף".
הצל"ח (בתחילת מסכת ביצה) כותב שיש חידוש בכוח ההיתר כאשר מדובר באיסור שהוא מן התורה, שכן בספק איסור תורה יש להחמיר, ולכן אילו המשנה לא הייתה משמיעה לנו את דעת המתיר, אנו היינו מחמירים מספק, אולם באיסור שהוא מדרבנן נמצא שאדרבא יש חידוש גדול יותר בכוחו של האוסר, שהרי אלמלא הייתה המשנה משמיעה לנו שהדבר אסור, אנו מספק היינו מתירים, ככל ספק דרבנן, והאוסר הוא זה שמחדש שהדבר אסור. אולם כמה אחרונים חולקים על כך וכותבים שתמיד יש חידוש גדול יותר בכוחו של המתיר.
רש"י בתחילת מסכת ביצה מסביר: "טוב לו להשמיענו כח דברי המתיר, שהוא סומך על שמועתו ואינו ירא להתיר, אבל כח האוסרין אינה ראיה, שהכל יכולין להחמיר, ואפילו בדבר המותר". לכאורה ניתן להבין מדברי רש"י שפוסק הלכה שיש לו ספק, רשאי להחמיר אף אם הדבר מותר ולפסוק לחומרא. אולם הש"ך (פלפול בהנהגת הוראות איסור והיתר, יו"ד סוף סימן רמב, אות ט) כתב שאם מזדמן מצב כזה למורה הוראה, הוא חייב לומר לשואל שהוא פוסק לחומרא רק בגלל חוסר ידיעה ומחמת הספק, כי כל חומרא יכולה איכשהוא להתגלגל ולהתהפך להיות קולא, לכן אם לא יאמר מורה ההוראה שהוראתו לחומרא היא רק מחמת הספק יש חשש שייוצר מצב שבו יסמכו על הוראתו גם להקל.
