דיוק וחידוש ברש"י

נידה נג

עמוד א

רש"י ד"ה בין השמשות דרבי יהודה. בבמה מדליקין הכסיף העליון ולא הכסיף התחתון ושיעורו חצי מיל ולר' יוסי כהרף עין ובסוף היום הוא זה נכנס וזה יוצא:
הנה בגליון רעק"א כאן תמה על רש"י שכתב שבין השמשות דרבי יהודה שיעורו חצי מיל, והרי גמרא ערוכה בשבת דף ל"ד ע"ב מחלוקת אם שיעור שני שליש מיל או שלשת רבעי מיל,
וכן בברכות דף ב' ע"ב איתא ברש"י ד"ה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. רבי יהודה לטעמיה דאמר בבמה מדליקין בין השמשות כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות והוי ספק הלכך טבילה דמקמי הכי מבעוד יום הוא ולאו זמן שכיבה הוא ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר:
ה''ג אי ס''ד דעני קודם רבי חנינא היינו רבי אליעזר: בין השמשות דרבי יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת הכוכבים ורבי מאיר כרבי יוסי ס''ל וכי טביל מקמי הכי סמוך לחשכה הוא וזמן שכיבה קרינן ביה:
מגיה הגליון על הגהת הגרי"ב "וצ"ע" וכן מגיע בגליון בשבת ל"ד ע"ב על הגמרא וצ"ע ברש"י זה וכן בנידה נ"ג ע"א וכן במסורת הש"ס, והגר"א הגיה בברכות צ"ל יותר מחצי מיל,
ונראה ליישב שע"כ רש"י כופל לשונו בברכות וכותב בשני לשונות שונים כדי מהלך חצי מיל קודם לצאת הכוכבים, מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים. וזה על מנת להדגיש שמדובר כאן על החצי מיל האחרון הסמןך לצאת הכוכבים ממש, והרי אי אפשר לשער מהלך חצי מיל "קודם ולפני" הצאת שיבוא, ורק אפשר לומר מזמן מסוים והילך כדי מהלך חצי מיל, וע"כ נראה שרש"י למד בשיטת רב יהודה שהחצי מיל האחרון הסמןך לצאת הוא זמן הספק וכפי שרש"י כותב כאן בנידה נ"ג ע"א בין השמשות דרבי יהודה. בבמה מדליקין הכסיף העליון ולא הכסיף התחתון ושיעורו חצי מיל ולר' יוסי כהרף עין ובסוף היום הוא זה נכנס וזה יוצא: (וצריך לומר הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון כי לכאורה אין כזה מצב של עליון ולא תחתון ועיין בערוך לנר)
והוא על פי הברייתא בשבת ל"ד ת''ר ביה''ש ספק מן היום ומן הלילה ספק כולו מן היום ספק כולו מן הלילה מטילין אותו לחומר שני ימים ואיזהו בין השמשות משתשקע החמה כ''ז שפני מזרח מאדימין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות הכסיף העליון והשוה לתחתון זהו לילה דברי רבי יהודה ר' נחמיה אומר כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל רבי יוסי אומר בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו
הרי שלשיטת רבי יהודה לא נקט זמן מדויק אלא תיאור של הניראות בשמים ודברי רבי נחמיה שזה מהלך חצי מיל הוא פירוש דברי רבי יהודה וכפי דאיתא ביפה עינים המוכיח שכן הוא על פי הירושלמי שאין מובא כלל רבי יהודה אלא רק רבי נחמיה ורב יוסי,
ומה שנחלקו רבה ורב יוסף בפירוש דברי רבי יהודה ומסקנת הגמרא דאזדו לטעמייהו שהם רצו לציין זמן מדויק וע"כ רבה מוסיף רבע מיל מהשקיעה עצמה כל זמן שפני מזרח מאדימים ומצרפה לחצי המיל של הכסיף העליון וכו'. והכל ביחד זה שלשת רבעי מיל עד צאת הכוכבים, ורב יוסף מחלק שאחד חלקי שנים עשר זה יום וזה הוא הנקרא בלשון רבי יהודה כל זמן שפני מזרח מאדימים, ושני שליש מיל בין השמשות והוא הכסיף וכו' ובסה"כ ג"כ שלשת רבעי מיל מהשקיעה לצאת וזה מפני שקשה לעמוד על שיטת ר"י לדעת בדיוק מתי מתחיל הכסיף העליון, ואפשר שגם רבי יהודה ע"פ שיטתו בפסחים שבין השקיעה לצאת הכוכבים ארבע מיל ושלשוש וחצי מיל הראשונים הוא הזמן שפני מזרח מאדימים ולשיטתו זה עדיין יום וכפי שגם רבה למד בברייתא שצריכים להוסיף את המילה יום, אבל החצי מיל הסמוך לצאת הוא זמן הספק, ועיין בשבת דף ל"ה ע"א תוס' ד"ה וירד ויטבול ויעלה. פי' בקונטרס ובתוך כדי שירד ויעלה הוי לילה וקשה דלא ה''ל למינקט סימנא דטבילה אי לאו דאתא לאשמעינן דטבילה מעליא היא ובירוש' משמע בפ' (ב') [א'] דברכות דמשיעלה מתחיל בין השמשות והשתא קמ''ל דשפיר טבל ועלה לו הערב שמש וה''ה דלפי זה הוה ליה למינקט הרוצה לידע בין השמשות דרבי יהודה אלא שמא סבר כרב יוסף דבין השמשות דרבי יהודה אינו מתחיל משתשקע החמה אלא משהכסיף התחתון: ואיך רצה תוס' לומר שאת אותו סימן יאמרו לרב יהודה הרי רבי נחמיה אמר חצי מיל ואפשר שהן הן הדברים כדאמרינן.