באיזו שעה אסור להתפלל?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה נד ע"ב
בגמרא מובא מקרה של אישה שאינה יודעת את מצבה ההלכתי, כי ישנן כמה אפשרויות: א. ייתכן שהיא יולדת זכר. ב. ייתכן שהיא יולדת נקבה. ג. ייתכן שהיא זבה. ד. ייתכן שאינה אף אחד מאלו. במצב כזה היא צריכה להביא קרבן אחד מחמת הספק. על כך מקשה הרש"ש: מדוע אינה חייבת להביא שני קרבנות מחמת הספק, הרי ייתכן שהיא גם יולדת וגם זבה, ובמצב כזה יש צורך בקרבן נפרד עבור כל עניין?
תירוצו הוא שאין צורך לחשוש למצב כזה, משום שזהו כבר בגדר של ספק ספיקא, אלא די לה להביא קרבן אחד ולהתנות שאם היא יולדת יהא זה קרבן יולדת ואם היא זבה יהא זה קרבן של זבה.
תנאי דומה לזה כתב הצל"ח (מובא ע"י רעק"א בהגהותיו לשו"ע או"ח סימן פט ס"א) בקשר לתפילה. זמן תפילת שחרית הוא עד חצות היום, וזמן תפילת מנחה מתחיל חצי שעה אחרי חצות היום. הרמ"א פוסק שבאותה חצי שעה אסור להתפלל בכלל, גם מי שעדיין לא התפלל שחרית, כי זמן שחרית כבר עבר ואילו זמן מנחה טרם הגיע, אולם הצל"ח כתב שמכיוון שמעיקר הדין ברגע שמסתיים זמן שחרית מתחיל זמן מנחה, יכול אדם להתפלל באותה חצי שעה ולהתנות: אם הגיע זמן מנחה – תהא התפילה הזו לשם מנחה, ואם עדיין זמן שחרית תהא שחרית. לאחר חצי שעה יתפלל שוב ויתנה: אם התפילה הראשונה הייתה מנחה תהיה תפילה זו תשלומין לתפילת שחרית, ואם התפילה הראשונה הייתה שחרית תהא זו מנחה.
