מדוע אין ברכה על קול נעים?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה נב ע"א
נאמר במשנה שיש דבר שמברכים עליו ברכה ראשונה אך לא ברכה אחרונה, ומבואר בגמרא שלכל הדעות ריח הוא הדבר שיש לברך לפניו, אבל לא תקנו ברכה אחרונה לאחר שמריחים. רש"י מסביר שהסיבה לכך שאין ברכה אחרונה על ריח היא משום שההנאה ממנו היא מועטת.
ישנן עוד שתי הנאות שנזכרות ביחד עם הריח, וכולם נחשבים לדבר שאין בו ממש: קול ומראה. על שלשתם נאמר (פסחים כו,א) שאין בהם מעילה, וכן נאמר (ברכות נז,ב) ששלשתם משיבים דעתו של אדם. יש לשאול: מכיוון שתקנו ברכה ראשונה על הריח, וכן תקנו ברכה ראשונה על מראה מפעים (ברכות הראיה), מדוע לא תקנו ברכה על שמיעת קול נעים?
תשובה לכך אפשר למצוא בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן יח) הדן בשאלה מדוע תיקנו לברך על דברים מסוימים ולא על דברים אחרים. אחד הכללים שנאמרו בדבריו הוא שאין מברכים על דבר שתלוי בידי אחרים, לכן אין מברכים על מתנות עניים והלוואת הדלים ונתינת צדקה והענקה, כי ייתכן שהמקבל יסרב לקבלם ונמצא שהברכה שבירך הנותן היא ברכה לבטלה.
על פי זה מובן מדוע מברכים על ריח או מראה, שהם דברים שברא הקב"ה וקיימים בעולם ומציאותם מובטחת, ואין מברכים על קול נעים, כי מכיוון שהקול תלוי ביד מי שמפיק אותו, אין וודאות שהקול ימשיך לאחר הברכה.
