העוף ששינה את טבעו
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה נ ע"ב
בגמרא מדובר על העוף שנקרא "תרנגולתא דאגמא", ולגביו אמר מרימר שלמרות שבדורות הקודמים חשבו שהוא עוף כשר, ראו לאחר מכן שהוא דורס את טרפו, שזהו סימן של עוף טמא ולכן הכריזו עליו שהוא לא כשר.
מדברי הראשונים עולה שאנשי הדורות הקודמים נכשלו באכילת עוף לא כשר, לכן כותב רש"י במסכת חולין (סב,ב) שאין לאכול עוף אם אין לנו מסורת שהוא כשר: "ומתוך שאין אנו בקיאין בהם נראה לי דעוף הבא לפנינו יש לומר שמא ידרוס, דהא הך תרנגולתא דאגמא היו מחזיקין בטהורה ולאחר זמן ראוה שדורסת, ואין עוף נאכל לנו אלא במסורת עוף שמסרו לנו אבותינו בטהור, ושלא מסרו לנו יש לחוש". על כך מקשה הט"ז (יו"ד פב סק"ד) איך ייתכן שצדיקים נכשלו באכילת איסור, הרי ידוע שאין הקב"ה מביא להם תקלה? הוא עונה שכנראה רק אנשים אחרים אכלו מהעוף הזה ולא הצדיקים.
באופן שונה לגמרי מסביר בעל "ויואל משה" (על פרשת נח). הוא כותב שמעשי בני אדם גורמים לשינוי הטבע אצל בעלי חיים. (כך כותב גם הבית הלוי (שם): "ע"י המשכו אחר איזו תאוה הוא מגביר כחה של התאוה הלזו עד שמשריש זה בטבע של כל הברואים ובהעולם להיות טבעם נמשך לזה יותר ממה שהיה מקודם"). על פי זה הוא מסביר שאותו עוף היה כשר מתחילתו ולא היה דורס, אלא שהעוף הזה הושפע מההשחתה המוסרית שחלה אצל בני אדם והתחיל להיות דורס ונהפך להיות לעוף לא כשר. לפי זה אף אחד לא נכשל באכילת איסור.
