דיוק וחידוש ברש"י

נידה מג

עמוד א - ב

רש"י ד"ה וירד וטבל. לשם גירות ואח''כ יצא קריו:
אלו דברי רש"י על הנאמר בגמרא בעי רבא עובד כוכבים שהרהר וירד וטבל מהו וכו', בהמשך הגמרא איתא בעי רבא עובדת כוכבים זבה שנעקרו מימי רגליה וירדה וטבלה מהו וכו' 
וברש"י (עמוד ב')
ד"ה וירדה וטבלה. לשם יהודית אם תמצי לומר בזבה נעקרו מימי רגליה וירדה וטבלה אזלינן בתר עקירה ה''מ בישראל דטומאתו מדאורייתא:
ההסבר בשינוי הלשון ברש"י שבאיש כתב לשם גירות ובאישה לשם יהודית, והוא כפי שרש"י ביבמות דף מ"ה ע"א ג"כ נוקט בלשון זה גבי אישה מי לא טבלה לנדותה. ואותה טבילה עולה לה לטבילת גירות דדת יהודית היא וכן מי לא טבל לקריו:
וההסבר בכך שגוי צריך לפני טבילה לעבור ברית מילה ואחר כך הטבילה משלימה את תהליך הגירות, משא"כ באישה שבעת הטבילה יכולה לקבל דת יהודית, וכפי שמסופר שם בגמרא עבדיה דרבי חייא בר אמי אטבלה לההיא עובדת כוכבים לשם אנתתא אמר רב יוסף יכילנא לאכשורי בה ובברתה בה כדרב אסי וכו',
וברש"י אטבלה לשם אנתתא. לשם טבילת נדה ולא לשם טבילת גירות: יכילנא לאכשורי בה. להיות גיורת גמורה ואע''פ שלא טבלה לשם גירות ואמר לקמן (דף מו:) לעולם אינו גר עד שימול ויטבול דטבילת נדה סלקא לה לשם גירות דעובדת כוכבים לא טבלה לנדותה: ובברתה. ואע''ג דבת עבד הבא על בת ישראל היא דהא נתגיירה זו וכבת ישראל היא אפ''ה כשרה בתה: בה כדרב אסי. דאמר בשמעתין ההוא דהוו קרו ליה בר ארמייתא שלא טבלה אמו לשם גירות ואמר רב אסי מי לא טבלה לנדותה אלמא טבילת נדה סלקא לה לשם גירות ל''א לשם אנתתא לשם אישות וטבילת גירות הוה אלא שאינה טבילה דאמר בכיצד (לעיל דף כד:) אחד איש שנתגייר לשום אשה ואחד אשה שנתגיירה לשום איש אינן גרים. יכילנא לאכשורי בה ע''י טבילות אחרות שטבלה אח''כ לנדותה כך שמעתי וקשיא לי חדא דקבעינן הלכתא התם הלכה כולן גרים ואפי' למשנה ראשונה נמי אי קמייתא לא סלקא לה בתרא נמי לא סלקא לה דלאו לשם שמים נתגיירה ולשון ראשון עיקר ונראה בעיני:
כך שלשון רש"י לשם יהודית היא הכוונה לדת יהודית וכך גם טבילה לנידותה יכולה להיכלל בטבילה זו שהיא דת יהודית בלבד שאין עובדת כוכבים טובלת לנידותה.