המשותף לפני המפריד / רפי זברגר

נידה  כו ע''א
  

הקדמה

במשנה בדף כ''ד למדנו הלכות שפיר, ובמשנה בדף שלנו אנו לומדים הלכות שליא. 
השליא היא איבר המתפתח ביחד עם העובר במהלך ההריון, כאשר תפקידה לאפשר חילוף חומרים בין האם והעובר. כמו כן, השליא מהווה שכבת מגן על העובר מפני חבלות וחדירת חומרים מזיקים. 
 

הנושא

שליא בבית - הבית טמא.
פוסקת המשנה כי שליא מטמאה את הבית שבו היא שוהה משום ''אוהל המת''. כך שכל דבר הנמצא בתוככי הבית (אדם, אוכל או כלים) נטמא בטומאת מת. ממשיכה המשנה ומסבירה:
לא שהשליא ולד, אלא שאין שליא בלא ולד.
המשנה מבהירה כי אין השליא עצמה מהווה ולד ומטמאה, אלא השליא עצמה מהווה עדות לקיום הוולד, והוולד הוא המטמא טומאת מת. 
רבי שמעון אומר: נימוק הולד עד שלא יצא:
כדי לתאר את נקודת המחלוקת בין תנא קמא לרבי שמעון נציין לפני כן באילו נקודות מסכימים שני התנאים: 
1. כולם מסכימים לעיקרון כי ''אין שליא בלא וולד''
2. העובר "נימוק" ודמו התערבב עם דם הלידה ובטל ברוב. 
3. אם ערבוב דם העובר עם דם הלידה נעשה ברחמה של האשה, אין השליא מטמאה עם יציאתה מרחם האשה. 
נקודת מחלוקת ביניהם היא עיתוי התערבבות הדמים של העובר ודם הלידה. רבי שמעון סובר כי התופעה קוראת לפני יציאת שליא מרחם האשה, ולכן אין השליא מטמאת. ותנא קמא סובר כי התופעה קוראת לאחר יציאת השליא מרחם האשה, ולכן השליא טימאה עם יציאתה מרחם האשה משום אוהל המת. 
 

מהו המסר

מהלך של הגדרת מחלוקת תנא קמא רבי שמעון, ע''י הקדמת הנקודות בהם ישנו מכנה משותף ביניהם הוא המודל הרצוי והאופטימאלי של דיונים וויכוחים. 
לאנשים קשה להקשיב לזולת. בוודאי ובוודאי שקשה לאנשים למצוא נקודות משותפות ומכנה משותף, בהם אין הם חלוקים ועליהם ניתן למצוא מצע משותף ביניהם. בדרך כלל, כל אחד מביע את טיעונו, וכל זמן הוויכוח האנשים עסוקים בהסברים ושכנועים לצדקת טענתם, ואינם קשובים כלל וכלל לשמוע, לנסות להבין ולקלוט גם את דעתו של הצד השני. 
נשתדל להשתפר בנושאים אלו. לנסות להגיע לדיונים ''קצת יותר רגועים'' בלי להט לחימה, ועם רצון כן ואמיתי גם לשמוע. לשמוע את קול הזולת, לנסות להבין מה אומר, ולנסות ולהבין מדוע סובר כך. לאחר מכן, לנסות ולמצוא את המשותף - את הנקודות שבהם אין מחלוקת וכולם מסכימים. רק לאחר כל השלבים הללו, ננסה להבין את הנקודות ברי המחלוקת, ולאפיין גם אות שורשם. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]