עד כמה אפשר לסמוך על הרופאים?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

נידה כב ע"ב

בגמרא מובאים שני מעשים שבהם נשאלו חכמי התורה שאלה הלכתית לגבי תופעה רפואית מסוימת, ומכיוון שהם לא הבינו את מהות התופעה הם שאלו את הרופאים.

ב"בירור הלכה" יובא שבסוגיה זו נחלקו המפרשים בשאלה האם ניתן לסמוך מבחינה הלכתית על דברי הרופאים. יש מפרשים שחכמי התורה קיבלו את חוות דעתם של הרופאים וסמכו עליהם למעשה, אולם יש הסבורים שהחכמים התייחסו לדברי הרופאים כספק.

הרבה מרבותינו האחרונים דנו בעניין זה, ויש לציין את דברי החתם סופר שכתב שאם יש שאלה לגבי עצם קיומה של תופעה רפואית באופן כללי – בזה יש לסמוך על דברי הרופאים, אולם אם השאלה היא האם אדם מסוים סובל מתופעה רפואית – בזה אין לסמוך בוודאות על דבריהם.

דברים אלו עולם בקנה אחד עם מה שכתב מרן הרב קוק זצ"ל, שמתוך דברי חז"ל שאמרו "שניתנה רשות לרופא לרפאות" מוכח שאין לסמוך בוודאות על הרופאים, כי אילו דבריהם היו וודאיים אזי לא רק שהייתה זו רשות אלא היה זה חיוב להציל חיים על פי הרופאים. מובן מאליו שכל הדיון הנ"ל שייך לגבי עניינים רפואיים שאין להם הוכחה מדעית ברורה, אולם בעניינים שמוכחים מבחינה מדעית אין צורך לנאמנות הרופא, שהרי ההוכחה קיימת.