החומרא הגדולה שבביזוי ת"ח
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה י ע"ב
בגמרא אמר רבי יוחנן מאמר משמו של רבי שמעון בן יהוצדק. מכך מבינים תוספות שרבי שמעון בן יהוצדק היה רבו של רבי יוחנן. על כך הם מקשים ממה שנאמר במסכת סנהדרין (כו,א) שריש לקיש, תלמידו של רבי יוחנן חשב שרבי שמעון בן יהוצדק מזלזל באיסור שביעית וקרא לו רועה בקר, ורבי יוחנן לא מחה על כך. מתוך כך מסיקים בתוספות שהיו שני חכמים שנקראו רבי שמעון בן יהוצדק, שהרי לא ייתכן שרבי יוחנן לא ימחה על כבוד רבו.
בעניין זה נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמג סעיף ו):
"עון גדול הוא לבזות תלמידי חכמים או לשנאותן, וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא, והוא בכלל: כי דבר ה' בזה".
אף מרן הרב קוק זצ"ל, שהיה ידוע כמופלא במידותיו וזהיר ביותר בכבוד הבריות, כאשר שמע אדם שביזה את כבודו של תלמיד חכם, הרב זעליג ראובן בענגיס זצ"ל, קם ונתן לאדם ההוא סטירה על פניו. בסופו של דבר אותו אדם קיבל עליו את הדין, חיסל את עסקיו באירופה והיגר לאמריקה, ושם הצליח בעסקי השעונים, וכאשר הרב קוק ביקר באמריקה הוא בא ונתן לו שעון זהב במתנה.
