ההבדל בין נדר לנדבה

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

מעילה כב ע"א

במשנה מוסבר ההבדל שבין "נדר" ל"נדבה". אדם שנדר נדר להביא קרבן – חייב באחריותו, ואילו אדם שנדב נדבה אינו חייב באחריותה.

הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא כב,יח) מסביר שבדרך כלל נדר הוא סוג של התחייבות שאדם מקבל על עצמו בשעת צרה, כמו שמצאנו אצל יעקב אבינו ע"ה שנדר בשעה שהיה בצרה ופחד מעשיו, וכמו שנדרו המלחים שהיו בספינה עם יונה, כפי שכתוב (יונה א,טז): וידרו נדרים. כאשר אדם נמצא במצב כזה של צרה – הדרך היא לומר שאם יהיה אלקים עמדי ויעזור לי לצאת מן הצרה הזו עלי לעשות עולה או זבח, וזהו סוג של התחייבות שאדם מקבל עליו עם אחריות שאם יקרה משהו לקרבן שהפריש ולא יוכל להקריבו הוא יצטרך להביא קרבן אחר במקומו. אולם נדבה היא סוג של קרבן שאדם מקבל על עצמו כאשר נדבה רוחו אותו, ואז הוא מפריש ונותן מיד ואין בכוונתו להתחייב באחריותה, כי זוהי השראה רגעית שגורמת לו באותה שעה לרצות להקריב קרבן.

במילים אחרות: נדר הוא תהליך שנמשך לאורך זמן מסוים ובו אדם מתחייב התחייבות קבועה ומקבל עליו אחריות, נדבה הוא עניין רגעי, זמני ומיידי שבו נדבה רוחו של האדם אותו להקריב קרבן ואין בזה קבלת אחריות.

הבדל דומה כתב מרן הרב קוק זצ"ל בספר אורות התשובה לגבי משך זמנה של התשובה: יש תשובה שהיא תהליך של שינוי שנמשך לאורך זמן, ויש תשובה רגעית ומהירה של הברקה חד פעמית שגורמת לאדם להשתנות.