הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור המונח: וכן אמר

מעילה טז ע"ב

גמ'. אמר רב חנין אמר רב זעירא, וכן אמר רבי יוסי בר ר"ח: +ויקרא י"א+ הטמאין - מלמד שהן מצטרפין, ואפילו שרץ ושרץ, שרץ ודם, בין משם אחד בין משני שמות!
אמר רב יוסף: לא קשיא, כאן - בכולו, כאן במקצתו, ומנא תימרא - מדתניא, נשפך על הרצפה והיה מקומה קטפרס, איהל על מקצתו - טהור, איהל על כולו - טמא. מאי מקצתו? אילימא מקצת דם - והא אמר רבי חנינא אמר רבי: רביעית דם שהגיס בה - טהורה! אלא לאו שמע מינה, כאן - בכולו, כאן - במקצתו, ש"מ.

1.
הגירסא לעיל היא במודפס בש"ס "וילנא" [וכן מודפס במהדורת "שוטנשטיין"]. במהדורת "מתיבתא" הגירסא היא: "אמר רב חנין אמר רב זעירא וכן מותיב רבי יוסי בר רב חנינא הטמאין..."

2.
יש דיון בפרשנים מהי הגירסא הראוייה. על הגירסה ב"וילנא" יש קושי שהרי הציטוט מהברייתא נועד לשמש כקושיה על ההסבר במשנתנו ומוכח מהעובדה כי אחר כך הגמרא מיישבת ואומרת "לא קשיא..." ולפי המשפט "אמר רב חנין.." אין כאן ביטוי של הצגת קושיה, ולכן יש מוסיפים גירסא "... מותיב רבי יוסי..."

3.
אפשר אולי לומר שבסוגייתנו מדובר ברב חנין – תנא שאולי חי בדור הרביעי – שאמר בשם רב זעירא – תנא בדור השלישי,
וכן אמר רבי יוסי – כנראה תנא בדור הרביעי – בנו של רב חנינא – תנא בדור השלישי. [כמה מהפרטים הם מתוך "אטלס עץ חיים"]

4.
לפי הנ"ל יוצא שמדובר בסוגייתנו במימרא של תנאים.
הסבר זה לא מובא אצל הפרשנים! אבל אם הוא נכון הרי שניתן בעזרתו ליישב כמה שאלות:

4.1
בעיית חילופי הגירסאות בקשר לזיהוי הקושיה. לפי דברינו לעיל הגמרא רק מצטטת מימרא של תנאים, והלומד צריך לזהות שיש סתירה למשנתנו, ובאמת היה ראוי לפתוח את השאלה ב"ורמינהו", אבל מכיון שלא מדובר ממש בברייתא אלא במסורת של מימרת תנאים לכן לא נפתח ב"ורמינהו".

4.2
הביטוי בסוגייתנו [לפי גירסת "וילנא" – גם ב"שוטנשטיין"] "וכן אמר..." שונה משאר המקומות בש"ס שבהם מופיע "וכן אמר". ברוב הפעמים בש"ס מובאת כל המימרא עצמה אצל כל אחד מהאמוראים. כמו כן, לפעמים מופיע דווקא האמורא שחי מאוחר יותר בציטוט הראשון.
בסוגייתנו - מכיון שמדובר בתנאים - הרי שהמימרא מופיעה רק פעם אחת אחרי ציון שמותיהם של כל התנאים שאמרו את המימרא. [כמובן שניתן לומר, שבסוגייתנו המימרא מובאת רק פעם אחת בגלל אורכה של המובאה].

4.3
אם דברינו אמנם נכונים הרי מיוחד בסוגייתנו, שתנא אומר בשם רבו ובניסוח "אמר רב... אמר רב..." - חשוב.