טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

בראש השנה היו תוקעין בשל זכרים כפופין – שופר
 

"אמר רבי לוי: מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים בכפופין ושל כל השנה בפשוטין. והתנן: שופר של ראש השנה של יעל פשוט! הוא דאמר כי האי תנא; דתניא, רבי יהודה אומר: בראש השנה היו תוקעין בשל זכרים כפופין וביובלות בשל יעלים" (ראש השנה, כו ע"ב).

שם עברי: כבש הבית           שם באנגלית: Sheep          שם מדעי: Ovis aries musimon

שם נרדף במקורות: כבשה, כשב, איל, רחל, יובל, כר, אימר, דיכרין


נושא מרכזי: קרניים "פשוטות" לעומת קרניים "כפופות"?

לנושאים נוספים העוסקים בשופר - הקש/י כאן.
 

כמבוא לסוגיה שבה הרחבתי במאמר "שופר של ראש השנה של יעל פשוט" יש צורך להכיר את היעל ואת ה"זכרים" ולהגדיר שני מושגים הקשורים אליהם והם: "פשוט" שנאמר על שופר היעל ו"כפופין" שנאמר על שופר ה"זכרים". היעל הוא כפי הנראה המין יעל נובי (Capra ibex nubiana) (1) המוכר לנו מבתי גידול מצוקיים במדבר יהודה והנגב (תמונות 1-2). המונח "זכרים" המופיע במשנה נתון למחלוקת המפרשים והפוסקים כאשר השאלה היא האם "זכרים" הם מין ספציפי כלומר זכרי הכבשים - האילים (ביחיד איל) (תמונה 3) או אולי זכרים ממינים שונים בעלי קרניים המתאימות להכנת השופר (ראו עוד במאמר "למה תוקעין בשופר של איל"). מתוך השוואה של קרני היעל והאיל (זכר הכבשים) ניתן להניח ש"פשוטין" אינם ישרים כמעט לגמרי, כקרן ראם (תמונה 4) אלא כפופים כקרן יעל ואילו "כפופין" הם מפותלים לפחות בפיתול אחד כקרני האילים. דבר זה משתמע מדברי המאירי (ראש השנה, כו ע" ): "... בין של יעל והוא מין חיה כמו שאמר יעלי סלע היא החיה הנזכרת בתורה בשם אקו והוא תיש הבר ונקרא בלשון לע"ז בו"ק אישטואניי"ן ושופר שלה פשוט רצה לומר שאינו כפוף כקרן הכבשים וכו'" (להלן נרחיב בנושא זה). לחילופין ייתכן וכוונת המשנה דווקא ליעל נקבה שקרנה "פשוטה" יותר (אמנם גם קרן זו אינה ישרה לגמרי). אולי זו כוונת ה"ערוך" (ערך "יעל") שכתב "... יעל כשבה נקבה לעולם הוא פשוט וכו'". דרך הסבר נוספת ל"פשוטין" עשויה להיות טענתו של הרב ד"ר א.צ. זיבוטפסקי(2), שהיעל המקראית ובספרות חז"ל איננה המין יעל נובי אלא אחד ממיני הראמים כמו למשל הגמסבוק (Oryx gazella) שקרנו ישרה כמעט לגמרי. את טענה זו דחיתי בכתב העת "תחומין" בכרך שהתפרסם בשנה לאחר מכן (עמ' 425-437) ולענ"ד אכן ה"יעל" היא המין יעל נובי.

תמונה 1. יעל נובי - זכר          צילמה: תהילה רענן		תמונה 2. יעל נובי - נקבה          צילמה: תהילה רענן

תמונה 3. כבש הבית - זכר בוגר        צילם: Volker.G		תמונה 4. ראם ערבי - צולם בחי בר ליד יוטבתה

אין במשנה נימוק להעדפת קרן "פשוטה" או "כפופה" אך ניתן לעמוד על כך מהסבר המחלוקת מהי הקרן המועדפת בראש השנה בניגוד לתעניות: "במאי קמיפלגי? מר סבר: בראש השנה כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי, וביום הכפורים כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי" (ראש השנה, כו ע"ב). מפרש רש"י: "כמה דכייף איניש - בתפלתו, פניו כבושין לארץ, טפי עדיף, משום והיו עיני ולבי שם (מלכים א', ט), הלכך, בראש השנה דלתפלה, ולהזכיר עקידת יצחק בא בעינן כפופין, ויובלות שהן לקרוא דרור בעינן פשוטין, וגזירה שוה לית ליה. כמה דפשיט טפי עדיף - משום נשא לבבנו אל כפים - (איכה ג), הלכך, בראש השנה בפשוטין, דלתפלה הוא, ודיום הכפורים נמי משום דשוייה בגזירה שוה, ובתענית דלכנופיא לא איכפת לן, ועבדינן כפופין, להכירא וכו'". תוספת הסבר אנו מוצאים בריטב"א:

"... והנכון דעיקר מתניתין מילי מילי קתני וברישא קתני דין תורה, והך סיפא למצוה מן המובחר מדרבנן, דסבר ת"ק דפשוט מעלי טפי לר"ה כדאמרינן בגמרא דהא דפשוט טפי מעלי כדי שיהא זכר לפשוט הדורי הלב וגם לפשוט ראשנו בתפלה למעלה כדכתיב נשא לבבינו אל כפים וכו' ... ורבי יהודה סבר דמצוה יותר בר"ה בכפופין דכמה דכייף טפי מעלי זכר לכוף הגוף לתפלה ותחנונים כעני כי יעטוף, וביובל בעי של יעל פשוט לפי שהוא דרך חירות לעבדים שנשאו ראש וכו'".

על פי הבבלי, לאור פירושי הראשונים, הזיקה בין "פשוטין" או "כפופין" למועד מסוים נובעת מהבדל מורפולוגי המקרין על תחושות המתפלל (להלן נראה בירושלמי גישה שונה). ניתן למצוא כמה הבדלים התלויים באופן בו אנו בוחנים את השופרות וכיצד אנו מגדירים את המונח "פשוט".

א. הגישה המקובלת להסבר המונח קרן "פשוטה" רואה בו שם נרדף ל"קרן ישרה". הסבר זה מעורר קושי משום שבלשון המשנה נקראת קרן היעל "פשוטה", למרות שהיא כפופה (תמונה 1). דרך אחת לפתרון היא ש"פשוט" הוא מונח יחסי בלבד בהשוואה ל"כפוף". בניגוד לקרן הכפופה בכל שלושת צירי המרחב (X,Y,Z) הרי שקרן "פשוטה" כפופה רק בשני צירים (שרטוט 1-2). קרן היעל נקראת "פשוטה" משום שאמנם במבט מהצד היא סוטה ממתאר קו ישר אך במבט בזווית המתלכדת עם המישור בו היא נמצאת (מבט מלפנים או מאחור – ראו בשרטוט 1) נראית כישרה. מסיבה זו מקפידים בצילומי טבע לצלם את היעלים אך ורק בניצב לציר הגוף על מנת להתרשם ממבנה גופם וקרניהם ולא במבט מהחזית המסתיר את הדר הקרניים. מאידך גיסא קרן "כפופה" היא קרן מפותלת כלומר כפופה בשלושת צירי המרחב. בניגוד לקרן "פשוטה" "הכלואה" במישור דו-מימדי הרי שלקרן "כפופה" יש גם נפח שגדלו תלוי בצורת הפיתול (ראו בשרטוט 2).

שאלה מתבקשת היא כמובן מה הקשר בין צורת הקרן לבין המועד בו משתמשים בה. על פי גרסת הגמרא שלפנינו הרי שקרן כפופה משפיעה על תודעת המתפלל: "בראש השנה כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי". על פי הסבר זה קרן האיל הכפופה יותר מקרן היעל עדיפה כי גורמת ליותר "כפיפת דעת". גם לקרן "פשוטה" יש יתרון בעיצוב התודעה בגלל צורתה וכדברי הריטב"א: "... כדאמרינן בגמרא דהא דפשוט טפי מעלי כדי שיהא זכר לפשוט הדורי הלב וכו'".

ב. תוי"ט (ראש השנה, פ"ג מ"ד) סבר שלפני רש"י עמדה גרסה שונה המחייבת התייחסות אחרת להבדל בין קרן "פשוטה" ו"כפופה":

"... רש"י. וטעמא דבעינן כפופים מפרש בגמרא כמה דכייף אינש דעתיה טפי מעלי. ונראה דרש"י לא גרס דעתיה. שפירש פניו כבושים לארץ משום והיה עיני ולבי שם (מלכים א' ט') ע"כ. ורצה לומר הא דאיתא בגמ' פ' מצות חליצה [דף ק"ה ב] דיליף מהך קרא דצריך שיהיו עיניו למטה לארץ. ואפשר דעל ידי כפיפת ראש כייף דעתיה וגרס ליה ואף על גב דבתענית יש תפלה כמו בר"ה זהו שפירש"י למעבד הכירא בין תענית לר"ה. ולא סגי ליה בטעמא דגמרא".

על פי פירוש תוי"ט כפיפת השופר רומזת על האופן בו מוטים פניו או ראשו של המתפלל כלפי מטה. הריטב"א מייחס את הכפיפה לגוף כולו: "... זכר לכוף הגוף לתפלה ותחנונים כעני כי יעטוף וכו'". אם נקבל את גרסה זו מתעוררת השאלה האם אכן קרן כפופה מסמלת פנים או גוף הפונים כלפי מטה? לשאלה זו נדרש הרב אורי סמט ולהלן דבריו לאחר עריכה מעטה:

"... יחד עם זאת לא נחה דעתי עדיין בשאלת הגדרת היחס בין כפוף לפשוט. הרי באמת כשמסתכלים על יעל רואים קרן כפופה שממש מתאימה לאדם המתכופף בתפילתו. ראיתי שטיפלת בשאלה זו וכתבת ש"כפוף" בלשון חז"ל הכוונה למפותל. אולם המשל של אדם המתכופף אינו תומך בכך, כי מתכופף אינו מתפתל. אגב, דבריו של הערוך שבשם "יעל" הכוונה לנקבה אכן פותרים את הבעיה, כפי שציינת.

עלה בדעתי רעיון .. שבחינת צורת השופר לא נעשית בדרך גידולו על ראש הבהמה אלא בעת התקיעה. כלומר, כאשר בעל התוקע עומד ותוקע בשופר של יעל הרי שהעקמימות עולה כלפי מעלה ואחורה, ולכן אין היא מבטאת התכופפות של המתפלל, כי הרי אף מתפלל אינו מתכופף כלפי אחוריו, מהגב. לעומת זאת ברגע שקיים פיתול נוסף כלשהו לימין או לשמאל, הרי שגם בעת התקיעה ניתן לראות את ההתכופפות של השופר כעין התכופפות מתפלל.

ג. בעקבות דבריו של הרב סמט עיינתי בסוגיה שנית אך בניגוד אליו שהתמקד בגוף המתכופף התייחסתי לחלק הפירוש המדגיש את ה"פנים הכבושות בקרקע" או "פשיטת הראש מעלה". כדבריו גם בהצעתי השוואת צורת השופר מתייחסת לאופן בו הוא נראה בעת התקיעה ולא למצבו הטבעי בראש בעל החיים. כתב הריטב"א (בפירוש נוסף): "... וגם לפשוט ראשנו בתפלה למעלה כדכתיב נשא לבבינו אל כפים וכו'". בהמשך דבריו כתב: "וביובל בעי של יעל פשוט לפי שהוא דרך חירות לעבדים שנשאו ראש וכו'". משמעות שורש המילה "פשוט" "פשט" איננה רק מיַישר או מותח אלא גם מושיט (יד, רֶגל) לכיוון מסוים. פושט יד מושיט את ידו לעבר נותן הצדקה. השופר ה"פשוט" מסמל את הפנייה לקב"ה שהשמים מסמלים את מקום מושבו. קרן יעל הנקראת "פשוטה" משום שהיא פונה כלפי מעלה בעת התקיעה. מאידך גיסא קרן "כפופה" היא קרן הפונה כלפי מטה: "כמה דכייף איניש - בתפלתו, פניו כבושין לארץ, טפי עדיף וכו'" (רש"י). בעת התקיעה פתח שופר הנעשה מקרן איל בוגר פונה כלפי מטה (קרן איל צעיר פונה הצידה). נראה אם כן שההבדל בין בין שני סוגי השופר הוא בכיוון אליו מופנה פתחם הרחב (המסמל פנים או ראש) בעת התקיעה (תמונה 5).

בפני הסבר זה ואולי גם בפני ההסבר הקודם לו עומד קושי העולה מתוך דברי הפוסקים שיש להפנות את השופר כלפי מעלה: "וכן יהפוך השופר למעלה, שנאמר: עלה אלהים בתרועה (רוקח ומהרי"ל)" (רמ"א, או"ח, ר"ה סי' תקפ"ה ס"ב). לכאורה הלכה זו סותרת את רעיון ה"כפיפה" בראש השנה הן של "כייף דעתיה" והן של כפיפת הגוף והראש. ניתן ליישב את הקושי אם נניח שלשופר יש חלק עליון שאותו יש להפנות כלפי מעלה אך יחד עם זאת חלק זה עצמו כולל כיפוף המוטה מטה (וצ"ע).

ד. בניגוד להסברים הקודמים המתייחסים לצורת הקרן בעת התקיעה הרי שניתן להוסיף הסבר גם לקרניים הנמצאים על ראש בעל החיים. קרן היעל מושטת כלפי מעלה וכאמור, ניתן להבין "פשוט" כ"מושיט". לעומתה קרן האילים פונה מטה ומגיעה אל מתחת לקו הראש ולכן קראת "כפופה" (השוו בין תמונה 1 ו-3).

ה. הבדלי המבנה בין קרן "פשוטה" ו"כפופה" מקרינים על הנימוק שמעלה רש"י לצורך ב"כפופין" דווקא בראש השנה: "... בראש השנה דלתפלה, ולהזכיר עקידת יצחק בא בעינן כפופין". באופן פשוט ניתן להסביר שלאיל קרן "כפופה" כלומר מפותלת בניגוד לקרן היעל שאמנם כפופה אך אינה מפותלת. הקרן ה"כפופה" מהווה סמל לאילו של אברהם אבינו. "אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני" (ראש השנה, טז ע"א). לענ"ד ניתן להוסיף כאן מימד נוסף הקשור לפסוק "וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו" (בראשית, כב י"ג). העובדה שדווקא איל נאחז בסבך נובעת ממבנה הקרן המפותל הגורם להסתבכות בסבך. היעל בעל הקרן ה"פשוטה" יכול לשלוף אותה בקלות מתוך הסבך.

ו. כיוון פירוש שאינו כולל בתוכו התייחסות למבנה הקרן מופיע בירושלמי (וילנא, ראש השנה, פ"ג הל' ה'): "אמר רבי יוחנן טעמיה דרבי יהודה כדי ליתן את המצוי על המצוי ואת שאינו מצוי על שאינו מצוי". מפרש קרבן העדה: "כדי ליתן את המצוי. שופרות של אילים זכרים המצויים למצוי לראש השנה שהוא בכל שנה ושנה. ואת שאינו מצוי. של יעל שהוא מין חיה שקורין שטנבו"ק אי נמי של כשבה שאינו מצוי שיהא לכשבה קרן שזהו מום כדתנן בבכורות".

הרב י. קאפח(3)  יצא כנגד מנהגם של יצרני השופרות ליישר את הקרניים לאחר חימום על מנת להקל את מלאכת קידוח העצם שבבסיסן. הוא הסיק מתוך השימוש עשו חז"ל בביטוי "זכרים כפופין" שאסור ליישר את הקרן. לדבריו די לכתוב "זכרים" שהרי בדרך כלל קרנם כפופה(4) והייתור "כפופין" נועד להדגיש שאין ליישר את הקרן(5). כראיה ציטט את ה"בית יוסף" (או"ח סי' תקפ"ו): "שופר הראוי לתקוע בו כיצד שיהא של איל וכפוף דאמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל וכו'". לדעתו רבים מהשופרות הנמצאים בשוק ישרים אף יותר מקרן היעל הנקראת בלשון המשנה "פשוטה" ולכן ראוי לקרוא להם "חצוצרה". הוא סבר שיש לתקוע בקרן האיל במצבה הטבעי משום שלא קיים מדד המאפשר לקבוע מהו "כפוף" "וכל הבא להוציא מפשט דברי חז"ל עליו הראיה ... כי אי אפשר להניח תורת כל אחד ואחד בידו, שאם כן נתת דבריך לשיעורין וכו'".  
 

שרטוט 1.  קרן יעל - מבנה דו-מימדי		שרטוט 2. קרן איל - מבנה תלת-מימדי

 
תמונה 5. פתח שופר איל לעומת פתח שופר מקרן יעל

על קרן פשוטה וכפופה ראו בסרטון החל מדקה 12:50. לצפייה הקש/י כאן.
 

(1) בית הגידול שלו מתאים לפסוק "הרים הגבוהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים" (תהילים, קד '"ח), שאול וצבאו חיפשו את דוד ואנשיו "על פני צורי היעלים" (שמואל א', כד ב'). ראו בהרחבה: מ. רענן, 'מעמדה של קרן היעל לעניין תקיעת שופר', תחומין - תורה, חברה ומדינה; קובץ הלכתי כח (תשסח) 425-437.
(2) 'שופר מקרני ראם, יעל ואיל', תחומין - תורה, חברה ומדינה; קובץ הלכתי כז (תשסז) 112-116.
(3) הרב י. קאפח, "שופר של ראש השנה", סיני גליון סט, 1971.
(4)  אמנם במקומות נידחים קיימים גזעים בעלי קרן ישרה אך קשה להניח שחז"ל התייחסו גם אליהם.
(5) היו שהסיקו מהייתור שאין צורך לתקוע דווקא בקרן איל אלא בכל קרן כפופה. למשל בספר "יום תרועה" (ראש השנה, כו ע"ב) נאמר: "... פירוש ונראה דהכי קאמר: אי אמר הלכתא כר"י היינו טועים בתרתי לא מיבעי' דהיינו טועים דבר"ה קפיד אאיל וכפוף ולפי האמת לא קפיד, רצה לומר אאיל אלא אכפוף אלא גם ביובל היינו טועים דכר"י ס"ל קמ"ל תרתי וכו'".

מקורות עיקריים:

מ. רענן, אספקטים זואולוגיים בהלכות שופר. "בראש השנה ייכתבון" קובץ מאמרים על ראש השנה. תשס"ג. הוצאת תבונות – מכללת יעקב הרצוג ליד ישיבת הר עציון.

 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.