"לימדתנו רבינו"

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

מעילה ו ע"ב

לפי הגרסה בגמרא שלפנינו רב אסי, שהיה תלמיד של רבי יוחנן הקשה לו קושיה בלשון: "כבר לימדוני חבירי שבגולה...".

בדרך כלל כאשר תלמיד סבור שרבו טעה, אסור לו לומר לו זאת ישירות, כשם שאסור לבן לומר לאביו דבר כזה, מפני כבוד אביו ורבו. לדעת הרמב"ם (ת"ת ה,ט) התלמיד צריך לומר לרבו: "לימדתנו רבינו", בלשון כבוד, אף אם רבו לא לימד אותו זאת. כך הוא כותב: "ראה רבו עובר על דברי תורה אומר לו לימדתנו רבינו כך וכך, וכל זמן שמזכיר שמועה בפניו אומר לו כך לימדתנו רבינו".

הרש"ש במסכת חולין (ל,ב) מביא כמה דוגמאות לכך שתלמיד הקשה קושיה לרבו בלשון "לימדתנו רבנו" למרות שרבו מעולם לא לימדו את אותו דבר. אולם הוא מציין שם שהגמרא כאן במסכת מעילה קשה, כי מדוע הקשה רב אסי לרבי יוחנן בלשון "כבר לימדוני חבירי שבגולה" ולא בלשון "לימדתנו רבינו"?

ייתכן שגרסת הרמב"ם בגמרא הייתה שדברי רב אסי הם מאמר בפני עצמו, ולא בא להקשות על רבי יוחנן. גם בתוספות מובא שיש ספרים הגורסים כך, ויש לתמוה מדוע לא כתב זאת הרש"ש עצמו?