תכונות הנפש / רפי זברגר

כריתות כ ע''ב
  

הקדמה

בין חייבי כרת אשר למדנו במשנה הראשונה של המסכת היה גם איסור דם. במשנה הראשונה בפרק חמישי מרחיבים ומסבירים על אילו סוגי דם חייבים עונש כרת מן התורה על אכילת כזית ממנו. נקדים מספר הקדמות להבנת המשנה:
1. ישנם מספר אופנים בהם נוהגים להמית בהמות, חיות ועופות:
a. שחיטה – האופן המותר על פי דין תורה, והוא חיתוך ''סימנים'' שהם הקנה והושט על ידי סכין כשרה. בבהמות וחיות יש לשחוט רוב שני סימנים, ואילו בעופות מספיק שחיטת רוב סימן אחד. 
b. נחירה (מלשון נחיריים – אף) – ''קריעת הבהמה'' מהנחיריים ועד הלב, כולל הסימנים של הקנה והוושט. הריגה זו של הבהמות והחיות אינה כשירה. 
c. עקירה – עיקרת שני הסימנים ממקומם, לא על ידי חיתוכם בסכין. גם אפשרות זו אינה כשירה. 
d. הקזה – ישנם ארבעה שלבים ליציאת הדם בהקזתו מן הבהמה. בתחילה שותת דם שחור, ולאחר מכן שותת דם אדום, בהמשך - הדם האדום מקלח בחוזקה, ולבסוף – מתמעט הדם האדום, ושותת בנחת סמוך לגופה. מתחייבים בכרת רק על ''דם הקזה שהנשמה תלויה בו''.
2. ישנם מספר סוגי דם היוצאים מן הבהמה, חיה והעופות:
a. דם הנפש – דם הקולח ויוצא בשעת יציאת נשמה של הבהמה. זהו הדם עליו מתחייבים בעונש כרת על אכילתו. 
b. דם תמצית – דם היוצא בנחת לאחר יציאת הנשמה. דם זה גם נאסר, אך לדעת חכמים אין עונש כרת על אכילתו, אלא מלקות. 
c. דם האיברים – דם הבלוע בתוך האיברים. כגון טחול שיש בו דם רב. 
בעוד הדם בלוע באיבר, לדעת הרבה מפרשים אינו נאסר כלל ומותר באכילה. אם דם האיברים פרש – נאסר וחייבים מלקות על אכילתו (ולא כרת, כמו החיוב על דם הנפש).
 

הנושא

המשנה מתחילה בהגדרות סוגי הדם אשר חייבים עליהם כרת, כיוון שהם ''דם הנפש'' כמוגדר לעיל:
1. אכל דם שחיטה, בבהמה בחיה ובעוף, בין טמאין בין טהורין.
כל דם היוצא מן השחיטה, בכל סוג לפי הדינים הנוהגים בו (כמפורט בהקדמה), בין אם הם טמאים טהורים – הדם נאסר ומתחייבים על אכילתו עונש כרת. 
2. דם נחירה -
למרות שנחירה איננה שחיטה כשירה (הסבר בהקדמה), הדם נאסר וחייבים כרת על אכילתו. 
3. דם עיקור -
כנ''ל גם על דם עיקור – איננה מתירה את הבהמה, חיה או עוף אך מחייבת כרת על אכילת דמו. 
4. דם הקזה שהנשמה יוצאה בו חייבין עליו -
בברייתא המובאת בגמרא (כ''ב.) ישנה מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש לגבי השלב המדויק בו נקרא דם שהנשמה יוצאת בו. 
עתה עוברת המשנה לפרט סוגי דמים שלא מתחייבים עליהם עונש כרת. נוסיף את העונש לכל אחד מהסוגים השונים, לפי פירושו של ברטנורא על המשנה:
1. דם הטחול - 
דוגמא ראשונה של דם האיברים, שאינו מחייב כרת באכילתו אלא מלקות. 
2. דם הלב -
דוגמא שניה לדם האיברים, המחייב מלקות ולא כרת. 
3. דם ביצים -
רש''י מביא שני פירושים. הראשון מדבר על דם איל ושור הזכרים. הפירוש השני מדבר על ביצי תרנגולת, שישבה עליהם ו''התאדמו מחמת חומה של האמא''. דם זה אסור מדברי סופרים (תקנת חכמים).
4. דם חגבים - 
חגבים הינם חרקים. דם זה מותר בניגוד לדם שרצים, עליו חייבים מלקות משום אכילת שרץ (לא מדין אכילת דם). 
התוספות מוסיפים גם דם דגים, אשר גם על הדם שלהם אין חיוב כלל ומותר לאוכלו. 
5. דם התמצית אין חייבין עליו, רבי יהודה מחייב בדם התמצית -
בדם תמצית ישנה מחלוקת תנאים, חכמים סוברים שאינו מחייב כרת (אלא מלקות), ורבי יהודה חולק וסובר כי גם דם זה מחייב כרת על אכילתו. הגמרא מצטטת מדרש ספרא, המביא מקור מפסוק לדינו של רבי יהודה. 
 

מהו המסר

נציג שני טעמים שנאמרו על ידי חכמים באיסור אכילת דם הנפש:
1. כי אין לבעל נפש שיאכל נפש, כי הנפשות כולן לא-ל ... בעבור שהדם הוא הנפש ואין ראוי שתאכל הנפש את הנפש (רמב''ן, ויקרא, י''ז, י'-י''ב). ונוסיף: גם לאדם וגם לבהמות יש נפש, אך הבהמה היא ''נפש טורפת'', וראוי לאדם להימנע מאכילת דם נפשה של הבהמה, ''כדי שלא יחדרו תכונות הבהמות לנפש האדם''.
2. מטרת דמה של הבהמה היא הקרבתה על המזבח, כמשתמע מן הפסוקים (שם): ..כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר (עיקר כפרת הקרבן היא בזריקת הדם).
לכן, אדם האוכל מדם הבהמה כביכול ''פוגע'' במטרת ובייעוד דם הבהמה (הרב אביהוד שורץ, בית מדרש וירטואלי, ישיבת אלון שבות).
לפי שני פירושים אלו, יש לדם הבהמה ייעוד, והאדם האוכלה בעצם פוגע בייעוד זה, ובמקביל, פוגע בנפש שלו, "המתערבבת" עם תכונות לא לו.
אפשר ללמוד מכאן מסר כללי, שהאדם צריך למצוא את מטרתו בחיים, ייעודו ותפקידו בעולם, ולאור זאת לכלכל את צעדיו וללכת לאורם. לא לחפש ''דם שאינו מתאים לו'', לא "לרעות בשדות זרים", אלא לנבור ולמצוא את התכונות והיעדים והמטרות שנפשו של האדם קשורה אליהם, להתחבר אליהם ולפעול ליישומם.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]