אל תהי גזירה שווה קלה בעיניך
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
כריתות ה ע"א
"לעולם אל תהי גזירה שווה קלה בעיניך", כך נאמר בגמרא ארבע פעמים. על כך הקשה הגרי"ש אלישיב זצ"ל מדוע היה עולה בדעתנו שמידה שהתורה נדרשת בה תהא קלה?
תירוצו הוא שעל פי שיטת הרמב"ם שדין שלא מפורש בתורה נקרא בשם דין מדברי סופרים, כמו שהוא כותב בהלכות אישות (ג,כ) לגבי קידושי כסף שנלמדים בגזירה שווה, שקורא להם הרמב"ם מדברי סופרים, ומשום כך היה אפשר לחשוב שדין כזה הוא קל יותר מאשר דין שנקרא דין מן התורה, לכן באה הגמרא אצלנו להדגיש שאין זה דבר קל, אלא זהו דין מן התורה לכל דבר.
אפשר להציע עוד הסבר, על פי שיטת התוספות (סוכה לא,א ד"ה ור"י סבר) הכותבים שמתוך שלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן רק גזירה שווה אין אדם רשאי לדון מעצמו אלא אם כן קיבלה מרבו, אולם שתים עשרה המידות האחרות שמבוססות על ההגיון של השכל האנושי כל אחד יכול לדון על פי שכלו. לפי זה מובן למה צריך להדגיש שגזירה שווה לא תהא קלה בעיניך, כי מכיוון שהלימוד מגזירה שווה מבוסס רק על המסורת שהתקבלה מהדורות הקודמים ולא על הגיון שכלי, צריך להיזהר לשמור בקפדנות את פרטי ההלכות ואת הגזירה שווה, שכן יש גופי תורה חשובים וחמורים שנלמדים בדרך זו, ואם חלילה יישכח הדבר לא תהיה אפשרות לשחזר את ההלכות הללו, מה שאין כן בכל המידות האחרות שמבוססות על השכל, שגם אם חלילה יישכחו יש עדיין אפשרות לשחזר את הלימוד שמבוסס על הגיון.
