סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

  

שכן כוחלין ליארוד. ומאי ניהו? דמא דכרושתינא – עטלף

 

"ושאר כל המשקין ברביעית. תנו רבנן: דם וכל מיני משקין ברביעית. רבי שמעון בן אלעזר אומר: דם כדי לכחול בעין אחת, שכן כוחלין לברקית. ומאי נינהו? דמא דתרנגולת ברא. רבן שמעון בן גמליאל אומר: דם כדי לכחול בו עין אחת, שכן כוחלין ליארוד. ומאי ניהו? דמא דכרושתינא. וסימניך: גוא לגוא, ברא לברא" (שבת, עח ע"א).  

פירוש: שנינו במשנה ששיעור שאר כל המשקין ברביעית. תנו רבנן [שנו] חכמים] בתוספתא] דם וכל מיני משקין שיעורם לענין הוצאה בשבת הוא ברביעית. רבי שמעון בן אלעזר אומר: דם שיעורו קטן יותר, והוא כדי לכחול בו עין אחת, שכן כוחלין בדם לרפא ברקית (יבלת שבעין). ושואלים: ומאי נינהו [ומה הוא הדם המועיל לכך] דמא דתרנגולת ברא [דם של תרנגולת בר]. רבן שמעון בן גמליאל אומר: שיעור הדם הוא כדי לכחול בו בתוך עין אחת שכן כוחלין ליארוד (תבלול שבעין). ומאי ניהו [ומה הוא] הדם המועיל לכך? דמא [דכרושתינא] דם של עטלף. וסימניך [וסימן יהא לך] שלא תחליף בין רפואות אלו שבדם: גוא לגוא [פנימי לפנימי] שליארוד שהוא בתוך העין משתמשים בדם עטלף המצוי בתוך היישוב. ברא לברא [חיצוני לחיצוני], שלרפא ברקית שהיא מחוץ לעין משתמשים בדם תרנגולת בר, החיה מחוץ לישוב (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי:עטלף          שם באנגלית: Bat          שם מדעי: Chiroptera

שם נרדף במקורות: תנשמת, כרושתינא


נושא מרכזי: לזיהוי ה"כרושתינא"


רבינו חננאל (שבת, עח ע"א) מביא שתי מסורות זיהוי לשם "כרושתינא": "ליארוד, חוורוור שמלבין שחור שבעין כרושתינא. תרנגולא דביתא וי"א אלכפאש ודמה מועיל לכאב שבתוך עין וכו'". "אלכפאש" הוא שמו הערבי של העטלף. הערוך (ערך "כרשתינא") בעקבות רבינו חננאל פירש: "בפרק המוציא יין בגמרא ושאר כל המשקין רשב"ג אומר דם כדי לכחול עין אחת שכן כוחלין ליארוד ומאי ניהו דמא דכרשתינא פי' עטלף. פ"א תרנגולא דביתא שמצוי בישוב וכוחלין ממנו ליארוד חולי שבעין שאינו בולט וסימנך גוא לגוא". רש"י נקט את הפירוש הראשון בערוך: "דמא דכרושתינא - עטלף, שקורין טלפ"א"(1). מקור פירוש זה הוא בירושלמי (שבת, פ"ח הל' א'): "תני דם כדי לכחול עין אחת. רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יוחנן בדם עטלף שנו: חלב. הדא דאת אמר בחלב בהמה טהורה וכו'". הלכה זו מקבילה לגמרי להלכה המובאת בבבלי אלא שמופיע בה השם העברי "עטלף" במקום השם הארמי "כרושתינא".

קרוב לוודאי שבדברי רש"י נפלה טעות סופר שמקורה בסמיכות הפרשיות שבין העטלף והטלפ"א בסוגיה בחולין (ראו במאמר "תנשמת באות שבעופות") או בדמיון ביניהם כדברי רש"י עצמו: "קיפוף - ציאי"ט ולי נראה שקורין קלב"א שורי"ץ שדומה לטלפא שבשרצים" (חולין, סג ע"א). ייתכן והסופר החליף בין "שדומה לטלפא" לבין "שקורין טלפ"א". ב"הדר זקנים" (דברים, יד) אנו מוצאים הוכחה ברורה לכך שמדובר בטעות: "עטלף. הלועזו טאלפ"א אינו אלא טועה כי הטאלפ"א הוא שרץ וכאן מיירי בעופות לכן יש ללועזו קאוושור"י"(2).

תמיכה בהצעה שמקור הגרסה המופיעה ברש"י הוא בטעות סופר ניתן לקבל בכך שבכל שאר פירושיו רש"י מזהה את העטלף כמין "קלב"א שור"ץ". בצרפתית עתיקה  chalve soriz הוא עטלף(3) ואילו talpa היא חפרפרת. פירושי רש"י לעטלף: "ועטלפים - קלבא שורי"ץ בלע"ז וכו'" (ישעיהו, ב כ'). "עטלף - קלב"א שור"ץ" (ביצה, ז ע"א). "עטלף - קלב"א שורי"ץ בלעז, ואין לה עינים" סנהדרין (צח ע"ב). "קיפוף - ציאי"ט ולי נראה שקורין קלב"א שורי"ץ שדומה לטלפא שבשרצים" (חולין, סג ע"א). "עטלף - קלב"א שורי"ץ דומה לעכבר ויש לו כנפים" בכורות (ז ע"ב).

בדומה לפירושו לשם "עטלף" מפרש רש"י גם את ה"תנשמת", המופיעה ברשימת העופות הטמאים, כ"קלב"א שורי"ץ": "התנשמת - היא קלב"א שורי"ץ ודומה לעכבר ופורחת בלילה. ותנשמת האמורה בשרצים היא דומה לה, ואין לה עינים וקורין לה טלפ"א" (ויקרא, יא י"ח). "והתנשמת - קלב"א שורי"ץ" (דברים, יד ט"ז). השאלה המתעוררת היא, כמובן, כיצד ייתכן שהמין "קלב"א שורי"ץ" מופיע תחת שני שמות שונים ברשימת מיני העופות הטמאים(4). כדאי לשים לב לכך שבניגוד לפירושו בגמרא הרי שבתורה רש"י לא פירש מהו עטלף. ייתכן ורש"י לא ראה צורך לחזור ולתרגם את השם עטלף לאחר שהוא תורגם כבר ב"תנשמת". לגופה של שאלה ברצוני להציע ששני ה"עטלפים" מתייחסים לשתי קבוצות עטלפים השונות מאד זו מזו בפרטים רבים – עטלפי הפירות (תמונה 3) ועטלפי חרקים (תמונה 4). הם שונים מאד בגדלם כאשר עטלפי הפרי גדולים בהרבה. בעוד שמשקל עטלף פרי מצוי הוא 81-171 גרם ומוטת כנפיו היא כ-60–100 ס"מ הרי שמשקל רבים ממיני עטלפי החרקים בארץ פחות מ – 10 גרם ומוטת כנפיהם פחות מ – 30 ס"מ. עטלף הפרי דומה לעכבר מעופף ואילו עטלפי החרקים בעלי מבנה פנים מוזר וקבועים בהם קפלי עור, דבלולים ועוד. עטלפי הפרי בעלי כושר ראייה טוב ואילו עטלפי החרקים בעלי ראייה מנוונת בדרגות שונות והם מסתמכים בעיקר על "סונאר". גם אם נניח שהקדמונים לא הבחינו בין מיני העטלפים אין ספק שההבדלים הבולטים בין שתי הקבוצות הצדיקו מתן שמות שונים. הד לקיומן של שתי קבוצות העטלפים אנו מוצאים בפירוש אבן עזרא (ישעיהו, ב כ'): "... לחפר פרות, לפי דעתי שהאחת (נ"א שם אחת) חפרפרת, והוא שם עוף יעוף בלילה כעטלף, ומביא עצמו ביום במקום סתר, ויש אומרים שהוא עוף שיאכל הפירות בלילות, והם שתי מלות".

למרות ההבדלים הגדולים בין המין עטלף פרי מצוי ומיני עטלפי החרקים גם הוא נקרא בלשון הגמרא "עטלף" כפי שניתן להסיק מהספור המובא בחולין (קלד ע"ב): "לוי זרע בכישר, ולא הוו עניים למשקל לקט, אתא לקמיה דרב ששת, אמר ליה: לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולא לעטלפים". דברי רב ששת ללוי מעידים על כך שמדובר בעטלפים צמחונים. כיום עיקר תזונת עטלפי הפרי היא מפירות עסיסיים, שאין בהם דין לקט, אך הם מסוגלים לאכול גם עלים, פרחים וניצנים של גידולי תבואה. כל מיני העטלפים האחרים החיים בארץ ניזונים אך ורק מחרקים ובעיקר עשים. בארץ חי מין בודד של עטלף פירות הנפוץ באופן יחסי. מין זה נחשב על ידי החקלאים למזיק ובמלחמה נגדו הוכחדו מינים רבים של עטלפי חרקים המועילים לאדם. למעשה התברר שגם עטלף הפירות מועיל לחקלאים משום שהוא ניזון מפירות המרקיבים על העץ ובכך מונע מפירות נגועים להזיק לשאר היבול.

מעניין לציין שהמקום היחיד בגמרא שבו רש"י לא פירש מהו עטלף הוא בברייתא, שמנקודת מבט ריאלית מעוררת תמיהה, המובאת במסכת בבא קמא (טז ע"א): "דתניא: צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, ערפד לאחר ז' שנים נעשה קימוש, קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח, חוח לאחר שבע שנים נעשה שד, שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש; והני מילי דלא כרע במודים. אמר מר, ר"מ אומר: אף הצבוע וכו'". לענ"ד רש"י לא ניסה לזהות את המינים המוזכרים בברייתא זו משום שראה בתיאורים המובאים בה סמלים ורמזים בלבד ולא עובדות ריאליות (ראו למשל את פירוש המהרש"א במקום).

רבינו חננאל והערוך הביאו פירוש שני לכרשתינא והוא תרנגול בית. ח. י קאהוט נטה להעדיף את הזיהוי עם תרנגול הבית משום שהוא עומד בניגוד לתרופה לברקית שהיא דם תרנגול הבר ("וסימניך: גוא לגוא, ברא לברא"). לאחר שהסיק מתוך ההקשר מהו הפירוש הסביר לדעתו ניסה למצוא את הקשר בין השם כרשתינא והתרנגול. הוא טען ששם זה מורכב משתי מילים פרסיות: خروس (כרוש) = תרנגול ו – ستانة (שתאנה) = הדלת, משקוף או חצר כלומר תרנגול החצר או הבית. לא עלה בידו למצוא קשר בין העטלף והשם כרשתינא אם כי "כראשתני" בפרסית הוא עלוקה רפואית ששימשה גם בזמנו לטיפול בעיניים. קשר זה לא נראה לקאהוט לאור כך שהשתמשו כתרופה בדם כרשתינא ולא בה. כאמור, מהירושלמי עולה בברור שכרשתינא היא עטלף.
 

   
תמונה 1.   חפרפרת          צילם:  Zoph  

תמונה 2. חולד          צילם: Bassem18

   

             
תמונה 3. עטלף פרי          צילם: Dawson   תמונה 4. אשף מצוי          צילם:  עמנואל ילין

 


(1) טלפ"א הוא שמה הלטיני של החפרפרת (תמונה 1) אך מסתבר יותר שהכוונה לחולד (תמונה 2) (ראו במאמר "צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן").
(2) כנראה ששם זה הוא שיבוש של "קלב"א שורי"ץ".
(3) בצרפתית מודרנית Chauve souris.
(4) ז. עמר הביא את שאלתו של אבן דנאן (עמ' 314, הערה 478) מדוע נמנה העטלף עם העופות הטמאים למרות שהוא שרץ העוף? לענ"ד עצם העובדה שהתורה הגדירה את העטלף כעוף מצדיקה את הכללתו בין העופות וקובעת שאין הוא שרץ. 



 לעיון נוסף:

ז. עמר, 'מסורת העוף', נווה צוף, ה'תשס"ד (עמ' 312-315).


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר