מדוע כדאי להקדים שלום לעובד כוכבים?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
תמורה כה ע"ב
בגמרא נאמר שלדעת רבי יוסי הכלל: "תוך כדי דיבור כדיבור" לא חל לגבי מקדיש, וכן מובא ב"הלכה ברורה" שפוסק הרמב"ם שאדם לא יכול לחזור בו מהקדש אפילו בתוך כדי דיבור, למרות שבעניינים אחרים יכול לחזור בו.
במסכת בבא קמא (עג,ב) נאמר שהשיעור של תוך כדי דיבור הוא כדי שאלת תלמיד לרב: "שלום עליך רבי ומורי", אולם ב"בירור הלכה" שם מובא שגרסת הרמב"ם היא: "שלום עליך רבי", ללא המילה "ומורי".
בכמה מקומות בגמרא ובמדרשים מצינו שכאשר שני אנשים נפגשו, הראשון אמר: "שלום עליך רבי", והשני ענה לו: "שלום עליך רבי ומורי". זאת בהתאם לכלל שהמשיב שלום צריך להשיב יותר ממה שהשואל בשלומו אמר לו.
על פי זה הסבירו הראשונים את הנאמר במסכת גיטין (סב,א) שרב חסדא היה מקדים לשאול בשלומם של עובדי עבודה זרה שהיה פוגש ברחוב, שכוונתו הייתה לשאול ראשון בשלומם כדי להימנע מלהוסיף להם ברכה, שכן אילו הם היו שואלים ראשונים בשלומו היה צריך לכל הפחות לכפול בשלום ולענות: "שלום שלום" או "שלום וברכה". בהתאם לזה נפסק להלכה בשולחן ערוך (יו"ד קמח,י):
אסור לכפול לו שלום לעובד כוכבים לעולם. לפיכך טוב להקדים לו שלום, כדי שלא יתחיל העובד כוכבים ויצטרך לכפול לו שלום.
