אין חשש ברכה לבטלה למפרע
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
תמורה ה ע"א
נאמר בתורה (במדבר יח,לב): "ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו", מכאן למדו חז"ל שאדם צריך להפריש תרומה מ"חלבו", כלומר מהסוג המובחר של פירותיו. בתוספות (קידושין מו,ב ד"ה ואם) נאמר שאם עבר אדם והפריש מהסוג הגרוע הרי שחטא שתי חטאות: א. שעבר על ציווי התורה לתרום מן היפה. ב. חטא נוסף על התרומה שנחשבת תרומה למרות שהיא מן הסוג הגרוע.
רבי עקיבא איגר (בחידושיו שם) מסביר בשם אחיו שהחטא השני חל כאשר הוא משאיר את התרומה כמו שהפרישה ולא נשאל עליה, שהרי יש אפשרות להישאל על הפרשת תרומה ולבטל אותה למפרע, ואם אינו עושה כן הרי הוא חוטא.
לכאורה ניתן לשאול: אם יישאל אותו אדם על הפרשת התרומה ויבטל אותה, הרי התוצאה תהיה שהברכה שבירך בשעה שהפריש אותה הייתה ברכה לבטלה, וכי מותר לגרום זאת?
החתם סופר (יו"ד סימן שכ) מסביר שאין בכך כל איסור, שהרי הברכה היא: "וציונו להפריש תרומה", והרי הפרשת התרומה כוללת את האפשרות להישאל ולבטל אותה, ומכיוון שזוהי הגדרת המצווה אין בכך איסור של גרימת ברכה לבטלה. יתר על כן, הוא כותב (יו"ד ח"ב סימן רנג) שאף אם בינתיים כבר אכל מישהו מהפירות, ועכשיו כאשר תתבטל הפרשת התרומה התוצאה תהיה שאותם פירות ייחשבו לטבל שאסור באכילה ונמצא לכאורה שבביטול התרומה הוא גורם למי שאכל מהפירות שעבר עבירה, אין בכך כל חשש, כי בזמן האכילה היה ידוע שהפירות מתוקנים והיה היתר לאכלם ולא היה צריכים לחשוש לביטול שאולי יקרה בעתיד.
