פשט והיפוכו / רפי זברגר

ערכין לב ע''א

הקדמה

אנו ממשיכים לדון בדף שלנו בדיני "בתי ערי חומה". זהו בית הנמצא בעיר שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ורוב תושביה יהודיים. הפסוקים המלמדים אותנו דינים אלו נכתבו בפרשת בהר (כ''ה, ל'-ל"א): וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ. וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לא [לוֹ] חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל
במאמר זה נתמקד בהגדרה גבולות עיר חומה, וסוגי הנכסים הנכללים בדינים אלו.
 

הנושא

כל שהוא לפנים מן החומה הרי הוא כבתי ערי חומה, חוץ מן השדות. ר' מאיר אומר: אף השדות.
ישנה מחלוקת תנאים האם להכליל את כל הנכסים הנמצאים בתוככי העיר, כולל השדות (דעת תנא קמא), או ללא השדות (דעת רבי מאיר). כולם מסכימים כי משמעות ''בית'' בתורה אינו במובן הצר של ''בית מגורים'', אלא גם "מבנים" מסוגים שונים, כגון בית מרחץ ובית הבד וכדו', ואפילו נכסים המהווים מקומות אחסון כמו מערות ובורות נכללים בדין ''בית עיר חומה'', מחלוקתם כאמור נסיבה רק על השדות.
שורש מחלוקתם תלוי בפירוש המילים הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר . רבי מאיר לומד מין המילים אֲשֶׁר בָּעִיר כי כל אשר נמצא בעיר, כולל שדות, נכלל בדין ''בתי ערי חומה''. תנא קמא מתמקד ולומד מין המילה הַבַּיִת כי רק דברים הדומים לבית נכללים באיסור זה, אך שדה שאינה דומה לבית אינה נכללת. הגמרא כמובן מסבירה כיצד כל תנא מסביר את ''הפסוק'' של התנא השני. 
בהמשך, מסייגת הגמרא וקובעת כי ב''שדות ממש'' אין מחלוקת. גם רבי מאיר מסכים לדעת תנא קמא ששדה אינה נכללת בדין ''בית עיר חומה'', ומחלוקתם מצטמצמת רק ל''חולסית ומצולה''. חולסית היא כעין מחצבה של ימינו, שממנה מוציאים את האבנים לבניית בתים, ומצולה היא ''מקום כינוס עפר'' אשר ממנו לוקחים עפר לבניית בתים. 
לרבי מאיר גם חולסית ומצולה נכללים באיסור בית עיר חומה, ותנא קמא חולק וסובר כי חולסית ומצולה אינם באיסור.
בית הבנוי בחומה - ר' יהודה אומר: אינו כבתי ערי חומה. רבי שמעון אומר: כותל החיצון היא חומתו:
משנתנו מסיימת במחלוקת תנאים נוספת בנושא בית הבנוי ממש בתוך החומה עצמה. רבי יהודה אינו מחיל על הבית דיני ''בית ערי חומה'', וסובר כי החומה דינה כמו חוץ לעיר, ורבי שמעון מחשיב את עובי החומה כבתוך העיר, ולכן בית הבנוי בתוככי החומה נחשב כ''בית עיר חומה''. הגמרא מסבירה את שורש מחלוקתם: 
אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו (יהושע ב', ט''ו): וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת. רבי שמעון סבר כפשטיה דקרא, ורבי יהודה סבר: בחומה היא יושבת, ולא בעיר חומה:
רבי יוחנן מסביר כי מחלוקתם תלויה בהסבר הפסוק הנ''ל מספר יהושע. שם מסופר כי רחב החביאה את שני המרגלים ששלח יהושע לפני כניסתם לארץ. היא הורידה אותם בחבל מעבר לחומה, כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת. שני התנאים מסכימים כי ביתה של רחב היה בתוככי החומה, אך הם חולקים כיצד להסביר את המילים וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת. רבי שמעון מבין כי הכוונה יושבת בעיר חומה, כלומר בית הנמצא בעובי החומה נחשב כאילו הוא בתוך עיר חומה, לעומתו, רבי יהודה מדייק מן המילה וּבַחוֹמָה דווקא, ולא עיר חומה. 
 

מהו המסר

נתמקד בשתי מילים בהסברו של רבי שמעון כפשטיה דקרא. מילים אלו מבטאות בהסבר רבי שמעון, כי הוא חשב שהסברו הינו ''פשט הפסוק'', ואין ספק לדעתו כי המילים וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת משמעותן בעיר חומה היא יושבת. הגמרא אינה מייחסת לדברי רבי יהודה ''פשט הכתוב'', אך אין ספק שרבי יהודה בעצמו חשב כי דווקא הסברו הוא פשט הפסוק [שהרי הוא דייק ''בטוב טעם'' מכך שהפסוק לא כתב ''עיר חומה'' אלא חומה לבד], ולכן כנראה בית הבנוי בתוככי החומה ייחשב לדעת רבי יהודה כבית מחוץ לעיר חומה.
אנו רואים כאן ששני חכמים גדולים מאוד, אשר חלקו ביניהם לא מעט בש''ס, אינם רואים עין בעין את ''פשט הפסוק''. כל אחד ופשטו הוא. כל אחד והסברו הוא. כל אחד והבנתו הוא.
נלמד מכאן מסר מעניין וחשוב מאוד לחיים. מה שנראה לנו כל כך פשוט וטריוויאלי, אדם אחר יכול לראות בדיוק הפוך, וגם הוא חושב שהבנתו היא היא הפשט הנכון של הדברים.
מסקנה חשובה מדברים אלו: לא לשלול על הסף דברים שנאמרים כנגדנו. לא לחשוב כי רק מה שנראה לנו כפשוט, הוא אמנם כך והאמת היא איתנו. יש כנראה מבטים שונים על החיים. הסתכלויות שונות ובחינות שונות של הנתונים, כך שבהחלט תיתכנה שתי דעות מנוגדות, ובכל אחת מהן יש בסיס אמת. אלו ואלו דברי אלקים חיים (עירובין י''ג:)


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]