מהי "חינא"?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ערכין כב ע"ב
בגמרא וב"הלכה ברורה" מובא שלמרות שבדרך כלל אם לווה שהיה חייב כסף נפטר אין המלווה יכול לגבות את החוב מיתומים קטנים – יש מצב בו מאפשרים לגבות חוב מיתומים: כתובת אישה. ההסבר הוא "משום חינא".
ב"בירור הלכה" למסכת כתובות מובא שרש"י מסביר ש"חינא" היא תקנה כללית שתיקנו חכמים כדי שימצאו האנשים חן בעיני הנשים. שהרי אילו היו חכמים משאירים את הדין שאישה לא יכולה לגבות את כתובתה במצב בו בעלה מת ונשארו יתומים קטנים – היו נשים שהיו נרתעות מלהתחתן בגלל החשש שלא יוכלו לגבות את הכתובה במשך הרבה זמן.
לעומת זאת רבנו חננאל, הרי"ף והרמב"ם מסבירים ש"חינא" הוא החן שתמצא האישה הזו בעיני האנשים, כלומר, אילו לא היו מאפשרים לה לגבות את כתובתה היה מקום לחשוש שאנשים לא ירצו להתחתן איתה, כי אין לה רכוש, לכן, כדי שהיא תמצא חן בעיני אנשים, תיקנו שהיא תוכל לגבות את כתובתה מהיתומים. כלומר, לפי רש"י זוהי תקנה כללית שתקנו כדי שמוסד הנישואין ימצא חן בעיני הנשים ואילו לפי רבנו חננאל זוהי תקנה שנתקנה עבור אותה אישה שגובה את כתובתה כדי שתוכל להתחתן ביתר קלות. מובא ב"בירור הלכה" בשם הר"ן שיש הבדל להלכה בין הטעמים: לפי רש"י שזוהי תקנה כללית, גם אם אותה אישה כבר התחתנה – עדיין יש צורך לאפשר לה לגבות את כתובתה, כי יש לזה השפעה גם על נשים אחרות. לעומת זאת לפי הפירוש של ר"ח, אם אותה אישה כבר התחתנה אין יותר צורך להקל עליה, ותצטרך לחכות עד שיגדלו היתומים.
