סקר
עם איזה פירוש אתה לומד שקלים?







 

שמחת הנגינה / רפי זברגר

ערכין יא ע"א

  

הקדמה

הזכרנו במשנה בדף י' את כל הנגינה שהיו מנגנים בבית המקדש. עשרים ואחת עד ארבעים ושמונה תקיעות שהיו תוקעים על הקורבנות. הזכרנו את נבלים (שנים עד ששה) שהיו חלק מ''תזמורת הלוויים'' בבית המקדש, אשר כללה נבלים, כינורות (תשעה) ומצלתיים (יג.). כמו כן הזכרנו את החלילים (שנים עד שנים עשר) שהיו ''מכים'' בהם בשעת קריאת הלל בבית המקדש.
אם כן, אנו רואים כי השירה והזימרה היו חלק בלתי נפרד מעבודת בית המקדש. הגמרא מביאה עשרה מקורות לחיוב שירה וזמרה במקדש, אנו נתמקד במאמר זה במקור השני.
 

הנושא

רב מתנה אמר מהכא (דברים כ''ח, מ''ז) תחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל
איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב - הוי אומר זה שירה.

פסוק זה לקוח מתוך התוכחה בפרשת כי תבוא. התורה קובעת כי יבואו על האדם עונשים מעונשים שונים (כמו למשל הפסוק הבא שם: וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ יְהוָה בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָך), אם לא יעבוד את ה' בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב. רב מתנה מסביר כי עבודה בשמחה ובטוב לבב חייבת לבוא עם שירה. 
רש''י מביא מקור לכך מפסוק בספר ישעיהו (ס''ה, י''ד): הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב ... כלומר טוב לב מגיע מתוך רינה ושירה. 
ואימא דברי תורה דכתיב (תהילים י''ט, ט') פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם?
מקשה הגמרא על הסבר רב מתנה: אולי הפסוק בתוכחה מתייחס ללימוד תורה, וכוונת הפסוק להוכיח יהודים שאינם לומדים בתורה, ועליהם יחולו העונשים 
מְשַׂמְּחֵי לֵב איקרי, טוב לא איקרי.
דוחה הגמרא ואומרת כי התורה אמנם משמחת כנאמר בפסוק בתהילים, אך שירה עושה ''דבר יותר חזק'' ומביאה את האדם לטוב לבב. 
ואימא בכורים דכתיב (דברים כ''ו, י''א) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ?
ממשיכה הגמרא להקשות, אולי כוונת הפסוק בתוכחה למצוות ביכורים, עליה נאמר וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב כלומר, ישנה גם שמחה וגם טוב במצוות ביכורים. ולפי זה יש להסביר כי התוכחה מייחסת למצוות ביכורים חשיבות יתירה, ואם לא מקיימים אותה אזי יקבלו את כל העונשים הכתובים בהמשך הפרשה. 
טּוֹב איקרי, בְטוּב לֵבָב לא איקרי.
עונה הגמרא כי אין הכוונה גם למצוות ביכורים, כיוון שאמנם כתוב שם ַטּוֹב אך לא כתוב טוּב לֵבָב.
כלומר בשירת הלוויים ישנם "מרכיבים" שאינם קיימים במצוות משמחות אחרות, כמו לימוד תורה והבאת ביכורים לבית המקדש. שירתם של הלוויים עושה "טוב בלב"!
 

מהו המסר

למדנו היום על ערכה הרב של שירה, ועד כמה היא מהווה מרכיב מרכזי בעבודת ה' של האדם. לימוד ועיסוק בתורה משמח את האדם. מצוות הבאת ביכורים ברוב פאר והדר, משמחת ועושה טוב לאדם. אך שירה וזימרה, במיוחד במקום הקדוש, תוך כדי עבודת המקדש, הרי היא מעלה את האדם לגבהים מיוחדים, גורמת ומשפיעה על ליבו ופנימיותו של האדם, ועושה לו: "ְטוּב לֵבָב".
מי יתן ונוכל לקיים זאת בעצמנו, ובעיקר להקנות לילדינו ולסביבתנו להיות בשמחה תמיד.
נסיים בתורה של ר' נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר''ן, חלק ב', תורה כ''ד) העוסקת בשמחה ונגינה:
מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כּחוֹ, וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה.
כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֲלֵי עָשׂוֹר וְכוּ' כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶך" וְכוּ
... וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיך לְהַתְגַּבֵּר מְאד בְּכָל הַכּחוֹת לִהְיוֹת אַך שָׂמֵחַ תָּמִיד. כִּי טֶבַע הָאָדָם לִמְשׁך עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת, מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן, וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, עַל כֵּן צָרִיך לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל...



לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר