מה יוצא לאדם מעיסוק באסטרונומיה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ערכין ט
דף ט במסכת ערכין עוסק בעיקר בענייני החישוב של לוח השנה על פי מולד הירח. בעניין זה נאמר במסכת שבת (עה,א): "אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות וכו'".
בביאורי אגדות של מכון הלכה ברורה מובא שהרמב"ם נשאל (שו"ת הרמב"ם סימן קנ) מה כוונת חז"ל במאמרים אלו, והאם זוהי הלכה? תשובתו הייתה ש"חישוב תקופות ומזלות" היא חכמת האסטרונומיה. ו"כל היודע ואינו מחשב" הוא אדם שיש לו יכולת להבין את החכמה הזו ויש לו שכל טוב, וקרא את הקדמות החכמה ולמרות זאת אינו עוסק בה. הרמב"ם נשאל עוד: מה יצא לאדם מהעיסוק בחכמת האסטרונומיה? תשובתו הייתה: באמצעות העיסוק בחכמה הזו יכול אדם להכיר את מי שאמר והיה העולם, כמו שאמרו חז"ל.
אפשר להקשות: מדוע יש צורך בהתעמקות והתבוננות יתירה, הרי דוד המלך ע"ה כבר אמר (תהלים ח): "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת... מה אנוש כי תזכרנו וגו'". "אראה" היא ראיה שאין בה התבוננות. אכן נראה שמראיה של הכוכבים ללא התבוננות יכול אדם להבין את קטנותו, כמו שאמר שם דוד המלך ע"ה, אולם ללא התבוננות לא יוכל לדעת כראוי את חכמתו של הקב"ה. גם בחסדי ה' אשר נעשים לאדם ולעם ישראל יש צורך להתבונן, כמו שנאמר (תהלים קז,מג): מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'.
