מה ההבדל בין "כובש" ל"נושא"?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ערכין ח ע"ב
בגמרא מובאות שתי דעות המסבירות את מידתו של הקב"ה "רב חסד", שעליה נאמר במסכת ראש השנה (יז,א) "ורב חסד מטה כלפי חסד", כלומר שאדם שזכויותיו וחובותיו בדיוק שקולים – הקב"ה ברוב חסדו דן אותו כאילו רובו זכויות. לפי דעה אחת הקב"ה "כובש" את כף המאזנים של זכות וגורם לכך שירבו זכויותיו, ולפי דעה אחרת הוא "נושא" את כף המאזנים של החובות ובאמצעות זאת גורם לכך שצד הזכויות ישקול יותר.
מכיוון שנצטווינו ללכת בדרכו של הקב"ה, ניתן ללמוד מכאן שתי גישות שיכול אדם להרגיל בהן את עצמו. לפי גישה אחת צריך "להגדיל" את הזכויות, כלומר להחשיב בעיני עצמו את גדולת המעשים הטובים ולימוד התורה ובאופן זה עם הזמן ממילא האדם ייטה לעשות מעשים טובים, שהם החשובים, ויימנע מלעשות דברים לא טובים, שהם לא חשובים.
לפי גישה שניה צריך "להקטין" את חשיבות העבירות, כלומר לחשב את החשבון של הריווח חסר המשמעות שיכול להשיג ממעשה עבירה, וממילא עם הזמן האדם יתרגל להתרכז בעשיית המעשים הטובים, ששכרם הוא אמיתי ונצחי ויימנע מלעבור עבירות, ש"שכרן" הוא זמני ומזויף.
"על כן יאמרו המושלים באו חשבון" המושלים - אלו המושלים ביצרם; בואו חשבון - בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה (בבא בתרא עח,ב).
