מה המשמעות של ערכו של גוי?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ערכין ה ע"ב
במשנה ובגמרא נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה האם התורה נתנה "ערך" לגוי. לדעת רבי מאיר יש ערך גם לגוים בדיוק כמו ליהודים, ולדעת רבי יהודה הערכים הם ליהודים ולא לגוים. ב"הלכה ברורה" מובא שהרמב"ם פוסק כדעת רבי מאיר ואילו הראב"ד פוסק כדעת רבי יהודה.
בהמשך למה שהתבאר אתמול שעניין הערכים בא לבטא את הצד השווה שבכל האנשים, ניתן לומר שלדעת רבי מאיר העובדה שאין הבדל בעניין זה בין יהודים לגוים היא משום שהערך בא לבטא את העניינים שבהם כל בני האדם, יהודים וגוים, שווים: כל אדם נברא בצלם אלקים, וכן כל אדם שנמצא בעולם יש לו תפקיד ליישב את העולם, כמו שנאמר (ישעיהו מה,יח): "לא תהו בראה, לשבת יצרה".
לעומת זאת לדעת רבי יהודה הסבור שהערכים שייכים דווקא לגבי יהודים, הערך בא לבטא את התפקיד המיוחד שיש לכל יהודי: שנקרא בנו של הקב"ה ויש לו קדושה מיוחדת, אשר קדשנו במצוותיו.
במשנה נאמר עוד שלדעת רבי יהודה לא רק יהודי יכול לנדור נדר של ערכין, אלא גם גוי יכול לנדור נדר כזה, כי גם הוא יכול להכיר בעובדה שבעם ישראל יש סגולה אלוקית, שכל יהודי הוא בנו של הקב"ה והתקדש במצוותיו. לדעת רבי מאיר אמנם גוי לא יכול לנדור נדר של ערכין, אולם ניתן לומר שאין זה בגלל שהגוי לא מכיר בצד השווה שבכל בני האדם, אלא כפי שיתבאר ב"בירור הלכה": מן התורה גם לדעת רבי מאיר גוי יכול לנדור נדר של ערכין אלא שחכמים הם שמנעו ממנו את האפשרות הזו, לדעת חלק מהמפרשים.
