התרת נדרים ע"י שלשה הדיוטות לכתחילה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות לו ע"ב
בגמרא וב"הלכה ברורה" נאמר ששלשה אנשים פשוטים יכולים להתיר נדר במקום שאין חכם. מכך משמע שבמקום שיש חכם הוא זה שצריך להתיר נדרים. בבירור ההלכה (למסכת נדרים) מובאות כמה דעות מי הוא המוגדר כחכם, האם מי שיודע הלכות נדרים, או בקי בגמרא ורב מובהק, או אחד מהחכמים המובהקים ביותר בדור. מובא שם עוד מה שכתבו תוספות כאן בסוגיה, שבזמננו אין שום אדם נחשב מומחה להתיר נדר יחידי, אלא צריך תמיד שלשה להתרת נדרים.
הגרי"ש אלישיב זצ"ל הבין שדברי התוספות נאמרו לחומרא, כלומר שאין לסמוך על חכם יחיד להתיר נדרים, אולם לא לקולא, ולכן במקום שיש אדם שיכול להיות מוגדר כיחיד מומחה צריך גם היום להתיר דווקא אצלו את הנדר בצירוף שני אנשים נוספים. על פי זה הוא מקשה מדוע בזמננו לא מקפידים להתיר נדרים אצל יחיד מומחה במקום שיש כזה, שהרי רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למשנה כותב שבמקום שיש יחיד מומחה אין שלשה הדיוטות מועילים, ומשמע שאפילו בדיעבד אין תוקף להיתרם. מדברי הרב אלישיב זצ"ל עולה שאכן לפי דעתו של רבי עובדיה מברטנורא אין הסבר למנהגנו, כי לשיטתו צריך לחשוש לחומרא ולהתיר דווקא אצל מי שיכול להיחשב כמומחה. אולם הר"ן בפירושו למסכת נדרים (כג,א) כותב שמסתבר שרק לכתחילה יש צורך שהחכם יתיר את הנדר, משום כבודו של החכם, אולם בדיעבד אם התירו שלשה ההדיוטות, גם במקום שיש חכם – יש תוקף להיתרם, ולשיטתו אפשר ליישב את מנהגנו, שמכיוון שבימינו אין מי שנחשב מומחה, התבטל הצורך להתיר נדרים דווקא אצלו.
