תשלום עבור טיפול רפואי
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות כט ע"א
במשנה ובגמרא וב"הלכה ברורה" מובא שאסור ליהודי לעשות מצווה בתמורה לקבלת שכר, לכן אסור לדיין לדון או לעד להעיד או לאדם להזות מי חטאת על טמא מת בתמורה לשכר, ומי שעשה כן קנסו אותו חכמים שאין תוקף למה שעשה. מה שמותר הוא רק לקבל שכר מהציבור, או שכר בטלה, או פיצוי עבור ההוצאות שנגרמו לו, אבל לא תשלום עבור עשיית המצווה עצמה. מקור הדבר מובא בגמרא, ממשה רבינו שלימד את התורה בחינם ואמר לעם ישראל (דברים ד,ה): "ראה לימדתי אתכם וגו'" – מה אני בחינם אף אתם בחינם.
מרן הרב קוק זצ"ל כתב בתשובה (אורח משפט סימן כ) שגם רופא שמרפא אנשים עושה בכך מצווה ולכן אסור לו ליטול שכר עבור הריפוי ולא עבור הידע הרפואי שהוא מלמד את החולה, אלא רק שכר עבור טרחה שאינה קשורה לריפוי עצמו, או שכר בטלה. הוא מוסיף עוד, שהמינוי של הרופא למשרתו מצד החכמה ולימוד הרפואה נחשב ל"מינוי של שררה", שכן כל מינוי שיש בו צד של כבוד, כמו רפואה, שבא על ידי חכמה ולימוד, הוא מינוי של שררה והמשמעות היא שמי שהתמנה לכך יש לו חזקה ואי אפשר לסלק אותו מחזקתו אלא אם כן הוא פשע או מעל בתפקידו. הוא מבאר שעיקר כח השררה הוא משום שיש בה כבוד של חכמה וידיעה, ומקור כל החכמות הוא בתורה. על פי זה הוא כותב שלימוד חכמת הרפואה נכלל בכלל דברי תורה מצד זה שיש בה חשיבות של חיי הבריות וחכמת הבורא.
