האם ניתן לסמוך על מדענים?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות כב ע"א
ב"הלכה ברורה" מובאים דברי הרמב"ם הכותב שצורתו של עובר אנושי נגמרת כעבור ארבעים יום מתחילת ההריון, אולם בקשר לוולד בהמה "לא עמדו חכמים על מניין הימים שיגמר בו".
חכמי התורה צריכים לדעת עובדות מדעיות לצורך פסיקת הלכות שונות, כפי שביאר רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, ועובדה מדעית זו של גמר צורת הוולד של בהמה נעלמה מעיני חכמי ישראל. חכמי ישראל לאורך הדורות דנו בשאלה האם ניתן לסמוך על מדענים גוים בקביעת עובדות מדעיות, ובקשר לכך כתב מרן הרב קוק זצ"ל (דעת כהן קצא) שראוי לקבל מהם בתורת וודאי רק דברים שהם יודעים מנסיון על פי חוש, אולם לא השערות ותיאוריות.
מעניין לציין שלמרות דבריו אלה, כאשר התעוררה שאלת הסתירה בין תורת האבולוציה לבין תורת ישראל, למרות שניתן לדחות את תורת האבולוציה שכן היא מבוססת על השערות ולא רק על עובדות מבוססות, סבר הרב קוק זצ"ל שיש לומר שאין סתירה בינה לבין התורה. זאת על פי עיקרון אחר:
"זהו כלל גדול במלחמת הדעות: שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דווקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות".
