"לפני עיוור" במכירת מבכרת
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות כא ע"ב
בגמרא מובאות שלוש דעות בעניין יהודי שקנה בהמה מיהודי והמוכר שתק ולא הזכיר אם הבהמה כבר ילדה, האם הוולד שתלד קדוש בקדושת בכורה. בבירור ההלכה יתבאר שרוב הפוסקים סבורים כרבי יוחנן שהקונה יכול ליהנות מהוולד הראשון, כי אילו הייתה בו קדושת בכורה לא היה המוכר מכשיל אותו אלא היה מודיע לו שייזהר לנהוג קדושה בוולד הראשון.
האיסור לא להכשיל אדם בעבירה נוהג גם כלפי גוים, כפי שנאמר במסכת עבודה זרה (ו,א). אמנם מלבד האיסור מן התורה להכשיל אדם בעבירה באופן ישיר, כלומר לאפשר לו לעשות את העבירה, ישנו איסור נוסף מדרבנן, שהוא האיסור "לסייע" לעוברי עבירה, דהיינו: גם אם עובר העבירה יכול היה לעשותה בלעדיך – אסור לך לסייע לו במעשהו. לדוגמה: אם נזיר רוצה לעבור על איסור נזירות ולשתות יין, אם אין לו אפשרות להשיג יין ואתה מספק לו את היין – זוהי עבירה על איסור "לפני עיוור" מן התורה, אולם גם אם היה יכול להשיג את היין אסור מדרבנן לתת לו יין משום שזהו סיוע לדבר עבירה.
בבירור ההלכה למסכת עבודה זרה מובא שיש הסוברים שהאיסור לסייע לעוברי עבירה נוהג רק כלפי יהודים ולא כלפי גוים. הסבר ההבדל הוא שהמסייע אינו נותן מכשול לפני עובר העבירה, שכן המכשול כבר קיים לפניו ממילא ולכן לסייע לגוי אין איסור, אלא שאם מדובר בשני יהודים, מכיוון שכל ישראל ערבים זה לזה אסור ליהודי לסייע ליהודי אחר לעבור עבירה. ערבות זו לא קיימת בין יהודים לגוים, אלא רק בין יהודי ליהודי. "אשרי העם שככה לו".
