סיוע עצמי / רפי זברגר

בכורות ג ע''ב - ד ע"א

הקדמה

נלמד משנה בסוף דף ג' המלמדת על דין בכור של לויים וכוהנים, וחלק מהגמרא על משנה זו בדף ד'. 
 

הנושא

כהנים ולוים פטורין מקל וחומר: אם פטרו את של ישראל במדבר, דין הוא שיפטרו את של עצמן.
המשנה קובעת כי אצל כוהנים ולויים אין דין בכור, והמשנה לומדת זאת מקל וחומר מפדיון שנעשה במדבר. 
כדי להבין את הקל וחומר, ניזכר במפקד הלווים והבכורים אשר מתואר בספר במדבר (סוף פרק ג'):
1. מספר הלווים בתורה 22,000 - כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי יְהוָה, לְמִשְׁפְּחֹתָם, כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף.
2. אם מסכמים את מניין שלושת בני לוי, גרשון קהת ומררי מקבלים 22,300. מכיוון שלוש מאות מתוך שבט לוי היו בכורים - לכן הם "פדו את עצמם" מקדושת בכורה לקדושת לוי. 
3. מספר הבכורים ללא בכורי שבט לוי – 22,273 - וַיְהִי כָל בְּכוֹר זָכָר בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, לִפְקֻדֵיהֶם, שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתָיִם.
4. 22,000 בכורים נפדו על ידי 22,000 בני שבט לוי, נשארו 273 בכורים. החלוקה לשתי קבוצות הבכורים בוצעה ע''י הגרלה - קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם, וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה'.
5. את יתרת 273 בכורים פדו בחמשה שקלים כל אחד - וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם, הָעֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מז וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים, לַגֻּלְגֹּלֶת, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשָּׁקֶל. מח וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, פְּדוּיֵי הָעֹדְפִים בָּהֶם.
אומרת המשנה שלנו, כי אם בני לוי יכלו לפדות את הבכורים של כלל ישראל, בוודאי יכולים לפדות את בכוריהם שלהם.
בפשט כוונת המשנה כי בני שבט לוי (כהנים ולוויים) נפטרים מפדיית פטר חמור, שזהו נושא פרק ראשון במסכת בכורות. 
על כך שואלת מיד הגמרא בתחילה:
אינהו פטרי? אדם - אדם פטר, בהמה - בהמה פטרה, דכתיב (שם): קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם...
כיצד בני לוי פוטרים את פטר חמור, והרי הפסוק שלמדנו לעיל מלמד כי בני לוי האנשים, פדו בכורים אנשים, ובהמות בני לוי ''פדו'' את בהמות הבכורים. אם כן, פדיון הבהמות בוצע ע''י בהמות לוי, ולא אנשי לוי! 
לאחר דיון קצר מביאה הגמרא את הסבר רבא: 
אלא אמר רבא, הכי קתני: כהנים ולוים פטרו הן עצמן מקל וחומר, אם הפקיעה קדושתן של לוים קדושת של ישראל במדבר, לא יפקיע את של עצמן.
רבא מסביר את המשנה, לאור סעיף 2 לעיל. כלומר, אם בני לוי פדו את קדושת בכורים ישראלים, קל וחומר שאותם שלוש מאות כהנים שהיו גם בכורים, יכלו לפדות את הבכורה לעצמם. ולכן נוכל ללמוד מכאן דין כללי, שבני שבט לוי פטורים ממצוות פדיון בכור!
אשכחן אדם, בהמה טמאה מנלן?
הגמרא שואלת: למדנו מקל וחומר זה כי בכור אדם משבט לוי פטור מפדיון, אך מנין שגם פטר חמור (בהמה טמאה) של בני לוי פטור?
אמר קרא (במדבר י''ח, ט''ו): כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לה', בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, יִהְיֶה לָּךְ. אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם, וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה -כל שישנו בבכור אדם ישנו בבכור בהמה טמאה וכל שאינו בבכור אדם אינו בבכור בהמה טמאה.
עונה הגמרא כי יש היקש בין בכור בהמה לבכור אדם, ומכיוון שלמדנו כי בכור אדם של בני לוי פטורים מפדיון, לכן גם פטרי חמור של בני לוי פטורים מפדיה. 
 

מהו המסר

קל וחומר של רבא טען כי אם בני לוי ''הצליחו'' לפדות בכורות ''חיצוניים'' להם (בכורות שאינן בני שבט לוי), הרי שאין ספק כי יוכלו בני שבט לוי הבכורים, לפדות את בכורת עצמם.
מכאן אנו רואים כי לסייע לאנשים חיצוניים לנו, אמור להיות יותר קשה מאשר לסייע ולעזור לעצמנו.
לפעמים אנו "שוכחים" תובנה זו, ולא מתנהגים כך. אנו מוצאים זמן לעזור לזולתנו, לסובבים אותנו, למתקשים ולדלים מסביב, אך ''שוכחים'' את הקרובים לנו אשר אף הם זקוקים לסיוענו. ומי יותר קרוב לנו, מאשר עצמנו.
במילים אחרות: אנשים רצים לעזור לאחרים, אך שוכחים גם לסייע לעצמם, לראות היכן הם צריכים ''שיפור'', ''חיזוק'' וכדו'. אומר לנו רבא במאמרו, כי אם אנו עוזרים לזולת, ניתן לעשות קל וחומר אשר מחייב אותנו לעזור גם ... לעצמנו.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]