שתי דרגות של מתנות כהונה
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
חולין קל ע"ב
בגמרא נאמר שאסור לתת מתנות כהונה לכהן עם הארץ, ובבירור ההלכה מובאות שיטות הראשונים בביאור האיסור הזה. אחת השיטות היא שיש דירוג של שלושה עניינים: א. לכהן עם הארץ אסור לתת בכלל מתנות כהונה. ב. לכהן חבר, שאינו עם הארץ, אבל לא מקפיד על דיני טומאה וטהרה – מותר לתת מתנות כהונה שאין בהן קדושה ואין צורך לשמור אותן בטהרה. ג. לכהן חבר שמקפיד על דיני טומאה וטהרה מותר לתת כל מתנות כהונה.
בספר משך חכמה (במדבר ג,מה) מבואר שישנן שתי דרגות של מתנות שניתנות לכהנים וללויים: מתנות שיש בהן קדושה ומתנות שאין בהן קדושה – אלו שיש בהן קדושה ניתנות לכהנים שעבודתם היא בגדר "תשמיש קדושה", כי הם משרתים ישירות את ענייני הקדושה, ואילו המתנות שאין בהן קדושה ניתנות ללויים, שהם בגדר של "תשמיש דתשמיש", כי הם משרתים את הכהנים, שזהו שימוש משני לענייני הקדושה ולכן גם בהם ובמתנותיהם אין קדושה.
כאן אנו רואים שלכהנים עצמם יש שתי דרגות של מתנות: מתנות שיש בהן קדושה ומתנות שאין בהן קדושה, לפי זה צריך לומר שהכהנים מבצעים שני תפקידים: תשמיש קדושה בעבודת שירות ישירה של ענייני הקדושה וגם תשמיש משני. אפשר להסביר זאת על פי תוספות במסכת קידושין (כג,ב בתירוצם השני) הסוברים שהכהנים בעבודתם מבצעים שתי שליחויות: שליחות של הקב"ה ושליחות של עם ישראל, בשליחות של הקב"ה יש קדושה ובשליחות של עם ישראל אין קדושה. כנגד כל סוג של שליחות יש להם סוג מתאים של מתנות.
