טומאת אוהל של פרופסור באנגליה

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

חולין קכט ע"ב

במשנה ובגמרא מבואר שלא רק אדם מת מטמא, אלא גם אבר מן החי של אדם וכמובן אבר מן המת מטמא.

באנגליה באחת האוניברסיטאות ציוה הפרופסור הראשי, שהיה מן המפורסמים בעולם, להניח את גופו לאחר מותו למשמרת באולם האוניברסיטה. כמו כן ציוה שבעת כנוסים מיוחדים יציגו את גופו באותו מצב שהיה בחיים, כאילו יושב על מקומו ומרצה לפני הנאספים. לאחר מותו הסירו את הראש מן הגוף, חנטו את הגוף והדביקו ראש מלאכותי כצורתו משעוה, והושיבוהו על כסא בתיבה של זכוכית כשספר בידו ויושב כאילו הוא מרצה. הראש שהוסר מן הגוף נחנט והושם בתוך תיבת עץ קטנה המונחת על איצטבא בכותל האולם, ולעתים רחוקות אם יש מתעניינים הרוצים לראות את הראש מורידים את התיבה ופותחים אותה להראות למעוניינים. דרך האולם הזה צריך לעבור כל מי שנכנס להרצאות, ושאלו סטודנטים יהודים שהם כהנים, האם מותר להם לעבור שם. בספר לב אריה (גראסנס ח"ב סימן טו) דן בשאלה הזו וכותב שבמקום צורך גדול מותר, מכיוון שיש מחלוקת האם מת גוי מטמא באוהל, ובנוסף לכך יש מחלוקת האם מת שנמצא בתוך ארון שנמצא בתוך חדר מטמא, לכן יש לזה דין של ספק ספיקא.

שאלה דומה נשאל המהרש"ם (ח"א סימן רטו) מהעיר מינכן בגרמניה, שם בגנזי המלך נמצאו בין שאר האוצרות גם גופות החנוטים "מומיות", שמתו לפני כ-3,000 שנה שהובאו ממצרים, ושמו אותם מתחת לכיסוי זכוכית גדול. גם הוא מסיק שמותר לכהנים להיכנס לשם.