גשמיות ורוחניות באיסור בשר בחלב
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
חולין קטו
כידוע בשר בחלב אסור בבישול, באכילה ובהנאה. בגמרא מובאות כמה דעות על מקור האיסורים הללו, ובבירור ההלכה מובאות שלוש דעות של הראשונים על אילו איסורים יש חיוב מלקות, כלומר איזה אסור בלאו גמור שלוקים עליו ואיזה אסור ולא לוקים עליו. לפי דעה אחת לוקים על כל שלושת האיסורים, לפי דעה שנייה לוקים רק על איסור הבישול ואיסור האכילה, אולם לא לוקים על איסור ההנאה, ולפי הדעה השלישית לוקים רק על איסור הבישול.
באופן כללי האדם מחולק לשלשה רבדים: הגשמי, הרוחני והחלק המחבר ביניהם, שלפעמים קרויים: נפש, רוח ונשמה, ואצל חז"ל נאמר שקשורים למוח, שהוא רוחני, ללב, שהוא שילוב של גשמי ורוחני ולכבד, שהוא גשמי. בהקשרים אחרים שלושת הרבדים הללו באים לידי ביטוי במעשה, דיבור ומחשבה.
כל אחד משלושת החלקים הללו כלול גם הוא משלושה רבדים כאלו. בענייננו, שלושת העניינים: בישול, אכילה והנאה הם שלשה רבדים של גשמיות. הבישול הוא מעשה שהוא גשמי לגמרי, האכילה יש בה שילוב של הנאה גשמית ורוחנית (הרוחניות של הגשמיות), ואילו ההנאה היא הרובד של הגשמיות שהוא רוחני.
מעניין שמחלוקת הראשונים הנ"ל מקבילה לשלשה הרבדים הללו. לפי דעה אחת האיסור הגמור הוא רק במעשה הגשמי, לפי דעה אחרת האיסור הוא בשני הרבדים: הגשמי והשילוב של הגשמי והרוחני, ולפי הדעה השלישית האיסור הוא בכל שלושת הרבדים.
