סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1125
"רבי טרפון סבר אקנויי קא מקני ליה בחצירו וניחא ליה דליתעביד מצוה בממוניה והוה ליה כשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהן ומסתלק"
בכורות יח ע"ב
רבא הסביר בגמ' שר' טרפון ור"ע נחלקו במקרה שהכהן רועה את בהמותיו של בעה"ב בחצרו של בעה"ב. ר' טרפון סובר שבמקרה כזה שבהמה שילדה פעם ראשונה שניים ואחד מת ולא ידוע אם הנשאר בכור, סובר ר' טרפון יחלוקו בספק בכור. והטעם שחולקים, לכאורה אם זה חצרו של בעה"ב הרי הוא מוחזק והיה צריך להיות הדין המוציא מחברו עליו הראיה, אומרת הגמ' שר' טרפון סבר, "אקנויי קא מקני ליה בחצרו" וכו'. מפרש"י שר' טרפון סובר שהישראל הבעלים מקנה מקום בחצרו לכהן הרועה, כדי שמיד כשהבכור יוולד בעדרו יזכה בו הכהן, והוא מעוניין שבכורותיו של הכהן יגדלו בחצרו, מפני שניחא ליה דלתעביד מצוה בממוניה. ואז יש לנו חצר שהיא בשותפות לבעה"ב ולכהן, והוי ליה כשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק, כי עכשיו אין אף אחד מהם מוחזק יותר מהשני וע"כ אומר ר' טרפון שיחלוקו.
התוס' מקשים על מה שלמדנו שלישראל יש עניין להקנות לכהן מקום בחצרו, הרי הוא לא הקנה לו בשום קניין, טוב מאד שיש לו עניין להקנות, אבל צריך לעשות מעשה קניין, ואיך החצר הופכת להיות בחלקו של הכהן, אומרים התוס' חידוש גדול "ואפ' בלא קניין קא קני דגמר ומשעבד נפשיה" (דגמר ומשעבד חצרו - גרסת השיטה מקובצת) אפ' בלי מעשה קניין הכהן קונה מקום בחצרו, מפני שהרי הוא כל כך מעוניין בדבר, אז וודאי שהוא גומר בדעתו ומשעבד את חצרו לכהן אפ' בלא שום מעשה קניין. וזה חידוש גדול מאד שאפ' בלא מעשה קניין ע"י גמירות דעת בלבד אפשר להקנות חצר. הרש"ש כאן מביא רשימה מכמה מקומות בש"ס שאנו מוצאים סברות כאלו שאפ' בלא קניין המועיל אפשר להקנות, לדוגמא מהרשב"ם במס' ב"ב קמב' שאע"פ שא"א להקנות לעובר אבל אם זה עובר בנו הוא כן קנה ולמרות שא"א לזכות לעובר, אבל היות ויש כאן כזאת גמירות דעת לכן חל הקניין. עוד תירוץ אומרים התוס' שהרי כמה פעמים הרועה (הכהן) פותח ונועל את החצר ועצם פתיחה ונעילת החצר זה קניין חזקה, וכפי שלמדנו בפרק השולח (גיטין) אומרת הגמ' תיזול איהי ותיחוד ותפתח, שהאשה תלך ותפתח את החצר וכך היא תזכה בחצר ובגט, וכן אצלנו הרועה שפותח בדעתו של בעה"ב קנה את החצר בקניין חזקה.
(הרה"ג מרדכי גליס שליט"א)
