|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
שקיטנא אריכי שקי וסומקי שריא – שקיטן (פלמינגו)
|
 |
 |
|
| תמונה 1. פסיפס בית הכנסת העתיק במעון | תמונה 2. פסיפס הציפורים בקסריה |
 |
 |
|
| תמונה 3. פסיפס בית הכנסת העתיק בעזה | תמונה 4. לבנית גדולה צילם: Saidpuentes |
 |
 |
|
| תמונה 5. רגל פלמינגו - פוחלץ | תמונה 6. מקור פלמינגו - פוחלץ |
מורזמא
המפרשים והחוקרים חולקים לגבי זהות המורזמא מחלוקת הנובעת בין השאר גם מגרסאות שונות בגמרא (ראו בהרחבה במאמרו של ש. רייסקין(2)). המחלוקת העיקרית היא האם מורזמא הוא שם נרדף לפלמינגו או מין אחר. רוב החוקרים והמילונאים זיהו את המורמזא עם הפלמינגו וכך גם ציידים ערבים (ראו סקירתו של רייסקין). ל. לוויזון ייחס את כפל השמות להבדל בין מחוזות שונים. רש"י מפרש: "מורזמא - שם עוף שהיה מוחזק להם בטהור ושוקיו ארוכין וגופו אדום". מדבריו משתמע שהוא סבר שקיים מין טהור אחר שכנראה היה מוכר יותר ולכן שימש כסימן טהרה. מפירוש הערוך (ערך "מרזמא") ניתן ללמוד שמורזמא איננו דווקא שם של עוף אלא שם תואר: "...פי' לשון פרסי הוא שכל דבר שהוא ארוך ואדום נקרא מורזמא וכו'". ח. י. קאהוט (שם) כתב: "... מורזמא או מורזימא בהוראה הנ"ל ליתא באוצר מילים פרסיות ולפע"ד הורכב משתי תיבות פרסיות "עוף" ועוד "גדול ואדום" ונקרא ככה שם עוף ארוך ואדום וכו'". דברים אלו נדחו על ידי גייגר, בתוספותיו לערוך השלם (חלק ט, עמ' 269), שכתב שאין לדברים שחר.
ש. רייסקין מעלה שלוש הצעות לפירוש השם מורזמא ואביא את דבריו פי שכתב במאמר הנ"ל:
1. רז"ם - ארוך: ייתכן שמשמעות המילה "מורזמא" היא - "ארוך", על שם רגליה הארוכות של הציפור, כדוגמת המילים האמהריות, אשר משמען להיות גבוה, ארוך.
2. רז"ן - רגוע: השורש הערבי רז"ן, הקיים בערבית אנדלוסית, משמעו "רגוע" (למשל: razana - תרגומו "sedately"), וניתן להשוותו לשם "שקיטנא" המורה על שקט ורוגע.
3. רמ"ז-רז"ם - רמיזה: ייתכן ששורש מורזמא הוא רמ"ז (ובשיכול אותיות רז"ם), המורה על רמיזה, כדברי הכתוב "מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ" (איוב טו,יב), וכפירוש רש"י שם: "ירזמון - כמו ירמזון כמו שמלה שלמה (שמות כב)". בעל מצודת-ציון שם פירש: "ירזמון - הוא הפוך מן ירמזון והוא מל' רמיזה." במילון העברית המקראית, בערך "רזם", צוטט הפסוק הנ"ל, וצויין שיתכן שזהו שִׂיכול אותיות, כאשר המילה "רמז" שאולה מן הארמית, ואילו "רזם" מצוי במכתבי לכיש. משמעות זו תהיה אולי מלשון "סגי נהור", בשל הקולות הרמים שמשמיע עוף טהור זה.
לענ"ד כל הפירושים המוצעים לעיל בעייתיים משום שהסימנים ברשימת המינים מבוססים על הלכות ידועות לכל ולא על מינים אחרים או שמות תואר. "בת מזגא חמרא שריא, וסימניך יפה כח הבן מכח האב. אמר רב יהודה: שקיטנא אריכי שקי וסומקי שריא, וסימניך מורזמא, גוצי וסומקי אסירי, וסימניך ננוס פסול, אריכי שקי וירוקי אסירי, וסימניך, ירוקין פסולין"(3)רש"י: "יפה כח הבן - הלכה היא בפרק כל הנשבעין בשבועות (דף מח) ... ננוס פסול - במומי כהנים בבכורות (דף מה:). ירוקין פסולין - גבי נחמרו מעיה תנן ליה במתניתין (לעיל, חולין, דף נו)").
תמונה 7. להקת פלמינגו בעת איסוף מזון צולמה בבריכות המלח ליד אילת
(1) לאמיתו של דבר העופות אינם צועדים על כף הרגל אלא על אצבעותיהם בלבד משום שהשורשכף ניצב לפני הקרקע.
(2) 'כשרות הפְלָמִינְגּוֹ המצוי (שְׁקִיטָן)', תחומין, כרך כ"ח, עמ' 143-153.
(3) העוף הנקרא בת מזגא חמרא [בת מוזגת היין] שריא [מותר], וסימניך לזכור מה שאמרו חכמים בענין אחר: "יפה כח הבן מכח האב", שמוזגת היין אסורה, ובת מוזגת היין מותרת.
רשימת מקורות:
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 170-171.
ש. רייסקין, 'כשרות הפְלָמִינְגּוֹ המצוי (שְׁקִיטָן)', תחומין, כרך כ"ח, עמ' 143-153.
לעיון נוסף:
ש. רייסקין, 'עוף טהור ושמו "מורזמא" – פלמינגו'. דף שבועי מאת היחדה ללימודי יסוד ביהדות, אוניברסיטת בר אילן, מס' 699, פרשת שמיני תשס"ז.
ראו סרטון של להקת פלמינגו שצילם חנוך פלסר בבריכות כפר רופין. לצפייה הקש/י כאן.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.