בחינת הדברים מלמעלה / רפי זברגר

חולין עח ע''א

הקדמה

היום אנו מתחילים פרק חמישי, ''אותו ואת בנו''. כשמו כן הוא, עוסק הפרק באיסור שחיטת בהמה ובנה או בהמה וביתה באותו יום. מקור האיסור בפסוק בספר ויקרא (כ''ב, כ''ח): וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה, אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד.
היום נלמד את המשנה הראשונה והארוכה של הפרק, העוסקת בשאלות מתי חל האיסור, באילו מקומות ובאילו בהמות הוא חל. 
 

הנושא

אותו ואת בנו נוהג בין בארץ בין בחוץ לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין ובמוקדשין.
איסור ''אותו ואת בנו'' נוהג בבהמה וביתה או בנה, ללא תלות במיקום: ארץ או חוץ לארץ, ואם בארץ - ללא תלות אם בבית המקדש, או מחוצה לו. וכן ללא תלות האם הבהמות הן קודשים או חולין. 
בהמשך המשנה מפורטים שנים עשר מקרים לפי פרמטרים אלו, המחולקים לשלש קבוצות, בכל קבוצה ארבעה מקרים:
הראשונה – שתי הבהמות מאותו סוג (חולין או קודשים) ונשחטות באותו מקום (עזרה או מחוץ לעזרה). 
השניה – אחת הבהמות חולין והשנייה קודש, אך שתיהם נשחטו באותו מקום. 
השלישית – שתי הבהמות מאותו סוג (קדשים או חולין), אבל אחת נשחטה במקדש והשנייה מחוץ למקדש. 
לפני פירוט המקרים, נגדיר "עקרונות פסיקה" שלאורם נוכל להסביר את כל המקרים:
1. העובר על איסור ''אותו ואת בנו'' לוקה מלקות (שלושים ותשע מלקות, בלשון המשנה ''סופג את הארבעים'') ופוסל את הבהמה. 
2. שחיטת חולין מחוץ לעזרה – מותרת.
3. שחיטת קודשים מחוץ לעזרה – פוסלת את הבהמה, ומחייבת כרת ומלקות. 
4. שחיטת בהמת קודשים, הפסולה מדין ''אותו ואת בנו'' (שחטו את האמא באותו יום) מחוץ לעזרה – אינו מחייב כרת, כיוון שהיא פסולה שנפסל מעבודה במקדש.
5. שחיטת חולין בתוך העזרה – פוסלים את הבהמה, אך אינם מחייבים מלקות.
6. שחיטת קדשים בעזרה - מותר. 
7. שחיטת בהמת קודשים, הפסולה מדין ''אותו ואת בנו'' (שחטו את האמא באותו יום) בעזרה – פסול, משום ''מחוסר זמן'' שהרי אינה כשירה להקריב באותו יום. 
עתה נפרט את כל המקרים, ונסבירם לפי העקרונות לעיל. 
1. השוחט אותו ואת בנו, חולין, בחוץ - שניהם כשרים, והשני סופג את הארבעים.
עיקרון שני וראשון. 
2. קדשים בחוץ - הראשון חייב כרת, ושניהם פסולים, ושניהם סופגים את הארבעים.
עיקרון שלישי, ראשון ורביעי. על הבהמה השניה אינו חייב מלקות על שחוטי חוץ (עקרון רביעי), אלא מדין ''אותו ואת בנו (עיקרון ראשון).
3. חולין בפנים - שניהם פסולין, והשני סופג את הארבעים.
עיקרון חמישי וראשון. 
4. קדשים בפנים - הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
עיקרון שישי, ראשון ושביעי.
5. חולין וקדשים בחוץ - הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
עיקרון שני, ראשון ושביעי.
6. קדשים וחולין בחוץ - הראשון חייב כרת ופסול, והשני כשר, ושניהם סופגים את הארבעים.
עיקרון שלישי, שני וראשון (קדשים לוקה על קודשים בחוץ, וחולין לוקה על ''אותו ואת בנו'').
7. חולין וקדשים בפנים - שניהם פסולין, והשני סופג את הארבעים.
עיקרון חמישי, שישי וראשון.
8. קדשים וחולין בפנים - הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
עקרון שישי, חמישי וראשון.
9. חולין בחוץ ובפנים - הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
עקרון שני, ראשון וחמישי. 
10. קדשים בחוץ ובפנים - הראשון חייב כרת, ושניהם סופגים את הארבעים, ושניהם פסולים.
עקרון שלישי וראשון. 
11. חולין בפנים ובחוץ - הראשון פסול ופטור, והשני סופג את הארבעים וכשר.
עקרון חמישי וראשון.
12. קדשים בפנים ובחוץ - הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
עקרון שישי וראשון. (השני חייב משום ''אותו ואת בנו'', אך לא משום קודשים בחוץ, כיוון שהוא אינו ראוי לקודשים באותו יום עקב היותו ''מחוסר זמן''). 
 

מהו המסר?

המסר היום יהיה ''מסר דידקטי''. כמתואר לעיל, לפני פירוט המקרים, ''עשינו סדר'', למדנו מה העקרונות המנחים את כל המקרים, ולאחר מכן, הרבה יותר קל ''לבחור'' מתוך העקרונות, את אלו המתאימים לכל מקרה ומקרה.
ניתן ללמוד מכאן, כיצד לבחון, לחקור ולבדוק שאלות העומדות בפנינו במהלך חיינו. במקום להתייחס לכל מקרה, לכל מצב ולכל סוגיה בפני עצמה, תמיד טוב "לבחון את הדברים מלמעלה''. להבין מי נגד מי, אילו עקרונות או מושגי יסוד קיימים בסוגיה, ואם אפשר ליצור ''כללי על'' ולבחון את השאלות לאורם.
באופן זה אנו לא ''צוללים'' יותר מידי פרטנית לכל מצב ומצב, אלא בוחנים את הכול מלמעלה.
ניתן אולי להוסיף לאור עיקרון זה, כי כאשר אנו נתקלים במריבה בין שני ילדים, זה טוען בכה, וזה טוען בכה – בדרך כלל עדיף לא להיכנס לכל ''הפרטים הקטנים'' של המריבה, אלא לנסות לפשר ולגשר ביניהם, מתוך ראיה כללית וכוללת.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]