סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

סוקרו בסיקרא וטוענו באבנים – "טעינת אבנים" למניעת נשירת פירות

 

"אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי הא אין בו משום רפואה יש בו משום דרכי האמורי. והתניא: אילן שמשיר פירותיו סוקרו בסיקרא וטוענו באבנים. בשלמא טוענו באבנים כי היכי דליכחוש חיליה אלא סוקרו בסיקרא מאי רפואה קעביד כי היכי דליחזייה אינשי וליבעו עליה רחמי" (שבת, סז ע"א).

פירוש: אביי ורבא דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: כל דבר שיש בו משום רפואה שנראה לעין שהיא מועילה,אין בו משום דרכי האמורי, ואין לחשוש לכך במי הנוהג בכך, אם גוי אם ישראל. ומקשים: הא [הרי] מדברים אלה יוצא שדבר שאין בו משום רפואה יש בו משום דרכי האמורי. והתניא [והרי שנינו בברייתא]: אילן שמשיר פירותיו סוקרו (צובעו) (וצובע אותו) בסיקרא [צבע אדום] וטוענו באבנים. בשלמא [נניח] כי יכול הוא לטוענו באבניםלפי שיש בדבר תועלת ממשית, כי היכי דליכחוש חיליה [כדי שיחלש כוחו], שלעתים משיר אילן את פירותיו מפני ריבוי הפריחה שלו, שאין בכח העץ להבשיל את כל הפירות המרובים היוצאים מהפריחה, ולכן משתמשים באבנים כדי להחליש מעט את כח העץ בשעת פריחתו. אלא סוקרו בסיקרא מאי[מה, איזו] רפואה קעביד [הוא עושה] בכך? ומסבירים: הדבר נעשה כי היכי דליחזייה אינשי וליבעו עליה רחמי [כדי שיראוהו בני אדם ויבקשו עליו רחמים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

נושא מרכזי: התועלת ב"טעינת אבנים" על עצי פרי


ממהלך הסוגיה בבבלי משתמע בבירור ש"טעינת אבנים" על גבי עץ מונעת את נשירת פירותיו כתוצאה מתהליך טבעי בניגוד לצביעה בצבע אדום ("סוקרו בסיקרא") שהשפעתה נובעת מתפילה(1). הפעולה של הטענת אבנים על עצי פרי כשיטה חקלאית אינה מקובלת בימינו ולכן משמעותה אינה ברורה אך בהמשך ננסה להקביל אותה לטכניקות המקובלות היום. נפתח בהסבר הגמרא על פי פירוש רש"י: "דליכחוש חיליה - שעל ידי שהוא שמן וכחו רב פירותיו נושרין". י. פליקס (תש"מ,257) טען בעקבות רש"י כי הטענת האבנים על ענפי העץ גרמה מצוקה לעץ, היא צמצמה את התפתחותו הוגטטיבית של העץ על ידי צמצום זרימת חומרי המזון, לטובת האברים הרפרודוקטביים – פרחים ופירות. הרעיון שפגיעה בהתפתחות הוגטטיבית של עץ פרי משפרת את פוריותו נמצא כבר בכתביו של תאופרסטוס (H.P .II. VII. 4-6.) שכתב: "אם עץ לא נושא פרי אבל נוטה לשפע עלווה, בוקעים את חלק הגזע שהוא מתחת לפני השטח ומכניסים אבן מתאימה לסדק שנוצר, ואז אומרים שהוא יישא פרי. אותה תוצאה מתקבלת אם מסירים חלק מהשורשים". הסבר זה לא מובן לי לאור כך שלא קיימת הפרדה במערכת הובלת המים והמינרלים מהקרקע (העצה) בין צרכי העץ השונים. צמצום באספקת המשאבים לצמיחה וגטטיבית יפגע בהכרח גם ביבול.

לדעת ד"ר עקיבא לונדון ניתן להציע שתי חלופות אחרות לפשר "הטענת האבנים":
 

א. הגברת קצב הפוטוסינתזה בעזרת עיצוב מבנה העץ

הטענת האבנים נועדה לכופף את ענפי האילן מעמדה אנכית לאופקית או אלכסונית. הדבר נעשה על ידי תליית ("הטענת") אבנים על הענפים או ריתוק ענפים בעזרת חבלים לאבנים כבדות המונחות על גבי הקרקע. בחקלאות המודרנית מעצבים את העץ בצורת פטרייה בעזרת קשירת הענפים ליתדות מתכת הנעוצות בקרקע או לחוטי תיל המתוחים בין עמודים (ראו בתמונה 1). לפעולה זו יש כמה מטרות: 1. עיצוב העץ באופן שענפיו גדלים בעמדה אופקית מגדיל את שטח העלווה הפונה אל השמש דבר המשפר את קצב הפוטוסינתזה וסינתזת הסוכרים. 2. הענפים הכפופים מצמיחים בדים חדשים לכל אורכם והופכים את העץ למסועף יותר בעל שטח עלווה גדול יותר. 3. בניגוד לעצי פרי שאינם מטופלים ענפי העץ אינם גדלים לגובה אלא לצדדים דבר המאפשר קטיף פירות נוח יותר (תמונה 2).

מטרות 1 ו – 2 עשויות להשתלב בשיטת הטיפול בעץ המשיר פירותיו המתוארת בברייתא. מחסור באנרגיה זמינה הדרושה לייצור פירות עלול לגרום לנשירת הפירות בעודם קטנים. הגדלת שטח העלווה הקולט את קרני השמש משפרת את קצב הפוטוסינתזה וייצור הסוכרים וכך נמנעת הנשירה. ניתן להוסיף שייתכן ומטרה 3 תורמת בעקיפין למניעת נשירת פירות משום שהיא משפרת את אספקת המים לחלקי הצמח העליונים. מחסור במים נחשב לגורם חשוב בנשירת פירות ולכן מסלולי זרימת מים בצינורות עצה נמוכים יותר, מייעלים את אספקתם ועשויים לתרום לצמצום הנשירה.

ייתכן ומלאכת עיצוב נוף העץ נקראת בלשון התוספתא (שביעית, ליברמן, פ"א הל' י"א) "מצדדין": "מסקלין, מקווצין, מקטפין ומסתתין ומצדדין ומגמזין עד ראש השנה וכו'". בירושלמי (וילנא, שביעית, פ"ב הל' ב') פועל זה מוזכר באופן מפורט יותר: "תני מכוונין מצדדין מכוונין לה מצדדין חברייא אמרי עושין לה דוקרין. רבי יוסה אומר תולה לה אבן". מפרש "פני משה" (שם): "תני. בתוספתא (פ"ק): מכוונין. מצדדין. ומפרש מכוונין היינו כפשטה מכוונין לה שעושין שיתגדל האילן בשוה ושיעלה כיון: מצדדין חבריא מפרשי עושה לה דיקרין. כמין דקר עושה ותוחב בצדדי האילן כדי שיעלו הענפים בשוה. ור' יוסי מפרש תולה לה אבן אם מתעקם האילן מצד אחד תולה אבן מצד השני כדי שיעלה בשוה". על פי פירוש זה העיצוב נועד ליישר עץ שגדל באופן לא סימטרי אך לאור כך שלא ברור כיצד תליית אבן עשויה להסיט את גידול העץ לצד הנגדי(2) סביר יותר שהמטרה העיקרית היא לפרוש את הענפים בעמדה אופקית. הדבר יכול להתבצע על ידי קשירה ל"דיקרין"(3) או תליית אבנים. הקשר בין ה"צידוד" ובין עמדת העלים משתמע גם מהמכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (פכ"ג) העוסקת בשביעית עצמה: "... מנין אין מזבלין ואין מפרקין אין מעפקין אין מעשנין אין מגזמין ואין מצדדין בעלין ת"ל כרמך. ומנין אין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסלין ואין מצדדין ואין מגזמין בעלין ת"ל זיתך'". משתמע אם כן שמטרת הטיפול היא העלים ולא יישור שלד העץ (גזע וענפים ראשיים).

הסבר שונה מציע הרב ש. ליברמן ב"תוספתא כפשוטה". לדבריו הן ה"דיקרן" והן תליית האבן נועדו למנוע את טיפוס הגפן כלפי מעלה ולכוון אותה לגידול לצדדים. הסבר זה תמוה משום שהתוספתא עוסקת בעצי פרי באופן כללי ולא רק בגפן. יתר על כן, באופן טבעי הגפן גדלה באופן שרוע ודי אם אין מספקים לה קנים לטיפוס(4) על מנת למנוע את צמיחתה לגובה. י. פליקס (פליקס, תשס"א, 97) פירש את "'תליית האבנים" באופן הפוך. לדעתו הדבר נועד להרמת הגזע וליישורו בעיקר בגפן. פירוש זה מזכיר את פירוש ה"פני משה" אך גם הוא קשה משום שלא ברור כיצד תליית אבנים מיישרת את הגזע(5)
 

ב. הגברת סינתיזת ההורמון ג'ברלין

הסבר אפשרי נוסף הוא שכיפוף ענפי העץ מעלה את כמות ההורמון ג'ברלין לאורך ענפי העץ. בניסיונות שנעשו בתאנים בחוות נווה יער בזן התאנים 'הנצרתי', נמצא שריסוס הפגות בהורמון הג'ברלין מונע נשירת פרי. ריסוס ההורמון מאט את תהליך הבשלת הפרי, וכך הפרי מופרה ומבשיל על העץ ונמנעת נשירתו. הורמון הג'ברלין מצוי בעץ באופן טבעי, אך לא תמיד בכמות המספקת (הדבר תלוי גם בזן ובמצב הווגטטיבי של העץ). לאחר הכיפוף האופקי של בדי התאנה, נוצרות עליהם פריצות אנכיות רבות. הורמון הג'ברלין נוצר בקודקודי הצמיחה של העץ, וכיון שעתה הענף הוא אופקי, הורמון הצמיחה נוצר בפני השטח העליונים של הענף לכל אורכו ויוצר פריצות רבות. הפריצות האנכיות הרבות שנוצרו בעקבות כיפוף הבד, מביאות ככל הנראה לתוספת משמעותית של הורמון הג'ברלין הנדרש, דבר המצמצם את נשירת הפגות, ובכך משפר את יבול התאנים. ניתן להציע שתופעה דומה קיימת גם בעצי פרי נוספים.
 

              
תמונה 1.  גודגדנים - צולמו בגוש עציון   תמונה 2.  גודגדנים - צולמו בגוש עציון

         

         
 


(1) הרב ש. ליברמן הבין מהירושלמי (וילנא, שביעית, פ"ד הל' ד') ששתי צורות הטיפול הם במישור המטאפיסי: "תנא אילן שהוא מנבל פירותיו סוקרין אותו בסקרא ומטעינן אותו אבנים ומבהתין ליה דיעבוד וכו'". ליברמן: "... ומשמע מן הלשון שטעם שתי הסגולות הוא שמציינים את האילן ומביישים אותו שלא ישיר את פירותיו ... מפני שהטעם האמיתי הוא שבני אדם יראו וישתתפו בצרתו ויתפללו עליו כמבואר בבבלי הנ"ל". "פני משה" מפרש כמשתמע מהבבלי: "... ומטעינין אותו אבנים ומבהת ליה דיעבד, כלומר שמכחישין ומתישין אותו בשביל שיעשו פירות וכדמסיים שם ואין חוששין לא משום שביעית ולא משום דרכי האמורי וכו'".
(2) כאשר עץ גדל באלכסון הגדלת המשקל בחלקו העליון לא רק שלא תיישר אותו אלא תחריף את זווית הסטייה מהאנך.
(3) ייתכן והכוונה לקנים הדומים לאלו ששימשו להנחת מערכות לחם הפנים: "דתניא: ארבעה סניפין של זהב היו שם, מפוצלין מראשיהן, כמין דקרנין היו, שסומכין בהן את הלחם (מנחות, צה ע"א). רש"י: "כמין דוקרנין - כמין קנים הדוקרנין קנים שיש בהן ענפים הרבה דהוו מפוצלין".
(4) מתוך המקורות אנו לומדים שנהגו להדלות את הגפנים על עצים או קנים. למשל במשנה בבבא בתרא (פ"ד מ"ח): "המוכר את השדה מכר את האבנים שהם לצורכה ואת הקנים שבכרם שהם לצורכו וכו'". במשנה זו מוזכרים הקנים כאביזר המסייע בעבודת הכרם וכנראה הכוונה לסמוכות ששימשו להדליית הגפנים.
(5) פירש תמוה לפועל "מצדדין" מובא ב"חזון יחזקאל": "מסיר ומסלק את האבנים לצד השדה". פירוש זה אינו משתלב בדברי הירושלמי המביא את דעתם של "חברייא" שאמרו "עושין לה דוקרין". 

 

רשימת מקורות:

ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק התאנה. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. עמ' 138-140. לקריאה הקש כאן.
 

 

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר