סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

היתה שדהו זרועה קנבוס ולוף – קנבוס

 

"והתניא: מעשה באחד שזרע כרמו של חבירו סמדר, ובא מעשה לפני חכמים, ואסרו את הזרעים והתירו את הגפנים; ואמאי? לימא קל וחומר הוא, ומה האוסר אינו נאסר, הבא לאסור ולא אסר אינו דין שלא יתאסר? הכי השתא, התם קנבוס ולוף אסרה תורה, דתנן: היתה שדהו זרועה קנבוס ולוף לא יהא זורע על גביהם, שהן עושות לשלש שנים, שאר זרעים מדרבנן הוא דאסירי, האי דעביד איסורא קנסוה רבנן, האי דלא עביד איסורא לא קנסוה רבנן וכו'" (מנחות, טו ע"א).
 

שם עברי: קנאביס, קנבוס, קנבס         שם באנגלית:  Cannabis          שם מדעי:  Cannabis sp

שם נרדף במקורות: קנבוס           שמות בשפות אחרות: ערבית – קנב (قنب)


נושא מרכזי: לזיהוי הקנבוס 

 
השם "קנבוס" מופיע בספרות חז"ל בהקשרים שונים שמהם משתמע שלשם זה יש כמה משמעויות או שאולי מדובר בשיבוש של שמות אחרים. בערוך (ערך "קנבס") מובאות שלוש משמעויות: א. "... יש מפרשים ממיני תבלין הוא כמו כמון שמשים בקדירה". ב. "... פירוש מין פשתן הוא ובלעז קנב"ו". ג. "... פירוש הוא חלוק התחתון שלובשין אותו לא על בשרו אלא על אונקלי ובלעז גונ"א והוא תחת החלוק שלמעלה". במאמר שלפנינו אתייחס בעיקר לפירוש השני בערוך ואציג מקורות מהם משתמע שה"קנבוס" הוא הצמח קנאביס (Cannabis) שזנים שונים שלו משמשים כמקור למגוון גדול מאד של מוצרים ובעיקר סיבים לתעשיית הטקסטיל אך גם לצורך הפקת סמים פסיכואקטיביים (חשיש, מריחואנה ועוד). הצמח שימש כגידול חקלאי מקובל במשך אלפי שנים אך בגלל הפוטנציאל שלו כמקור לסמים הוטלו עליו במאה האחרונה איסורים ומגבלות.

קיימים זנים ואולי אף מינים שונים של הקנאביס. המין הנפוץ הוא Cnnabis sativs הכולל זנים המתאימים למטרות שונות. הזנים המשמשים להפקת סמים פסיכואקטיביים מכילים ריכוז גבוה יחסית של התרכובת טטרא-הידרו-קנאבינול (THC) ולהלן יקראו "מריחואנה". לעומתם פותחו כמה זנים המכילים כמות זניחה של THC ולכן אין לצריכתם אפקט פסיכואקטיבי ולהלן יקראו "המפ" (בספרות החקלאית הם נקראים "קנבוס תעשייתי" או קנבס). זנים אלה משמשים כגידול חקלאי המיועד להפקת סיבים וזרעים לשמן ומותרים באיחוד האירופי, בקנדה, בסין ובארצות נוספות. כאשר המפ גדל בסמוך למריחואנה הוא עשוי להאביק אותה. הדבר גורם להתפתחות יבול בעל ריכוז נמוך של החומר הפעיל שערכו המסחרי נמוך ומסיבה זה נמנעים מלגדל אותה בסמוך להמפ.

ניתן להבחין בין סוגי הזנים בעזרת כמה הבדלים: זני המפ מגיעים לגובה רב (עד 4.5 מ') ואילו זני מריחואנה נמוכים. להמפ גבעול מרכזי אחד בעל מעט הסתעפויות ועלים ואילו למריחואנה מבנה שיחני בעל ענפים ועלים רבים המאפשר התפתחות פרחים וניצנים רבים מהם מפיקים את הסם. על מנת למנוע את ההסתעפויות ויצירת הפרחים נוהגים לשתול את צמחי ההמפ בצפיפות רבה. מהמקורות ניתן להסיק שחז"ל והראשונים התייחסו לזנים המיועדים לייצור סיבים.

במשנה במסכת כלאים (פ"ט מ"ז) נאמר: "הברסין והברדסין והדלמטיקיון ומנעלות הפינון לא ילבש בהן עד שיבדוק. רבי יוסי אומר: הבאים מחוף הים וממדינת הים אינן צריכין בדיקה מפני שחזקתן בקנבוס. ומנעל של זרד אין בו משום כלאים". המשנה עוסקת בצורך לבדוק בגדי צמר אם אין בהם חוטי פשתן האסורים משום כלאים. בירושלמי (כלאים, פ"ט הלכה ד') מובאים זיהויים לבגדים המנויים במשנה אלא שגם הם אינם ברורים: "גמרא: הבורסין בריה, הברדסין דילמא, הדלמטיקון קובלין ומעפורין, ומנעלות הפינון דרדסין וכו'". מפרש הרמב"ם (שם): "... כל השמות הללו לא נתבררו לנו, אבל הענין מובן שהם כולם של צמר מלבישים בהם את הרגלים והשוקים כגון הגרבים וה"קלסאת" וכיוצא בהן וכו'". ב"תפארת ישראל" מובא הסבר לשמות: "הברסין והברדסין. שניהן מצמר לכסות בהן המטה, אלא שאלו דקים ואלו עבים: והדלמטיקיון. ביינקליידער (מכנסיים באידיש) של צמר: ומנעלות הפינון. מנעלים מפסולת הצמר". מקור נוסף ממנו ניתן להסיק שהקנבוס שימש ליצור סיבים הוא המשנה בנגעים (פי"א מ"ב): "צמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זה בזה אם רוב מן הגמלים אינם מיטמאין בנגעים אם רוב מן הרחלים מיטמאים בנגעים מחצה למחצה מיטמאין בנגעים וכן הפשתן והקנבוס שטרפן זה בזה". בתוספתא (מנחות, צוקרמאנדל, פ"ט הלכה י"ז) אנו לומדים: "שש זה מפשתן הביאה מן הקנבוס פסולה".

ההבדלים בין זני הקנבוס (המפ לעומת מריחואנה, ראו לעיל) מאפשרים לקבוע את זהות הזנים שהכירו הראשונים. רש"י (זבחים, יח ע"ב) מפרש: "העולה מן הקרקע בד בבד - קנה יחידי מכל גיזעי ואין ב' קנים עולים מגזע אחד". בתוס' במסכת זבחים (יח ע"ב) אנו מוצאים משא ומתן הנובע ממבנה הקנבוס:

"ואימא עמרא - ה"ר אפרים היה מדקדק דקנבוס דתנן שילהי כלאים שמותר עם צמר אין זה מה שאנו קורין קנב"א בלע"ז מדלא פריך ואימא קנבוס שעולה בד בבד. והיה אומר דקנבוס הוא פשתן ואסור עם הצמר משום כלאים. והשיב לו רבינו חיים כהן דהאי דלא פריך ואימא קנבוס משום דבגדי כהונה אי אפשר להיות אלא מצמר ופשתים דכל בגדים האמורים בתורה סתם היינו צמר ופשתים. ועוד דכל קנבוס אינו עולה בד בבד דפירש בקונטרס בד בבד קנה יחידי מכל גרעין ואין שני קנים עולים מגרעין אחד, ואפשר דקנבוס אינו כן אלא כמו חיטין שכמה שבלין עולין מחיטה אחת".

רש"י ורבינו אפרים התייחסו להמפ (הקנבוס התעשייתי) ששימש לייצור סיבים ואכן לזן זה יש גבעול אחד ("עולה בד בבד") אם כי ייתכן שהיו לו מעט הסתעפויות. רבינו חיים חלק על רבינו אפרים גם בתאור מבנה הקנבוס וסבר שהוא אינו עולה "בד בבד קנה יחידי" אלא מסתעף. מקור הפער בין התיאורים איננו ברור וייתכן והוא נובע מהתייחסות לזני קנבוס שונים או אולי מהערכה שונה של הסיעוף המועט הקיים בהמפ.
   

        
תמונה 1.  צמחי "מריחואנה"         צילם: Chmee2   תמונה 2.  שדה המפ בצרפת       צילם: Aleks

 

        
תמונה 3. קנבוס - קליפת הסיבים          צילם: Natrij   תמונה 4.  חבל מסיבי קנבס         צילם: Travis isaacs

 

השימוש בקנבוס ומעמדו במקורות

רמז למעמדו היחסי של הקנבוס אנו מקבלים אגב העיסוק בתפוצת צמח הסיבים המוכר יותר – הפשתן. נאמר בירושלמי (וילנא, כלאים, ט' הלכה ד'):

"... רבי יוסי אומר אף הבאים מחוף הים וממדינת הים (הערה: אינם צריכים בדיקה). מה חוף הים וממדינת הים. או מחוף הים שממדינת הים. מן מה דתני כגון צור וחברותיה קיסרין וחברותיה. הדא אמרה מחוף הים שממדינת הים: אינן צריכה בדיקה. הדא דתימר בראשונה שלא היתה הפשתן מצויה בכל מקום אבל עכשיו שהפשתן מצויה בכל מקום צריכין בדיקה".

מהלכה זו משתמע שבתקופות קדומות יותר הפשתן לא הגיע ל"חוף הים" או "מדינות הים" ולכן השתמשו בהן בקנבוס ורק מאוחר יותר היה צורך לחשוש. פירש הרמב"ם (כלאים, שם):

"אמר שאסור ללבשן עד שיבדקם שמא הם תפורין בפשתן. אמר ר' יוסי שהבאים מחוף הים ומאיי הים אינם צריכים בדיקה, מפני שאינם תופרים אותם אלא בחוטי קנבוס, לפי שאין הפשתן מצוי אצלם. ודברי ר' יוסי לא שמעם אלא ממי שאמרן בזמן שלא היה הפשתן מצוי בכל מקום. וכך אמרו בתלמוד הדא דתמר בראשונה שלא היתה הפשתן מצויה בכל מקום, אבל עכשיו שהפשתן מצויה בכל מקום צריכה בדיקה וכו'".

מפרש "פני משה" את דברי הירושלמי: "אלא צור וחברותיה. ששם הזול ושם השובע שהן נתונין על חוף הים והכל מצוי שם בריוח וכו'". עלינו להניח שהוא מתייחס לתקופה המאוחרת שבה חששו מעירוב פשתן. מאחר והפשתן יקר ואיכותי יותר החשש הוא דווקא שם משום "ששם הזול ושם השובע". אם אכן כדברי הירושלמי "מדינות הים" הן צור וקסריה האבחנה בין התקופות שלא היה בהן פשתן לתקופות המאוחרות יותר תמוהה משום שלפחות צור ניהלה מסחר פורח עם שאר העולם העתיק כבר אלפי שנים לפני תקופת של חז"ל. על פי הר"ש (כלאים, שם) יש לעלות הפשתן והקנבוס וזמינותם נפק"מ להלכה:  

"אין צריכין בדיקה שחזקתן מן הקנבוס - ואמרינן בירושלמי (שם) הדא דאתמר בראשונים שלא היתה פשתן מצויה אבל עתה שמצויה הפשתן בכל מקום צריכין בדיקה. ולפיכך צריך להזהר כשאדם נותן בגדי צמר לאומן שלא יתפור בחוטי פשתן לפי שהפשתן מצוי וגם במלבושיהן בניקחין מן הנכרים. ויש לסמוך במקומנו להתיר לפי שהפשתן ביוקר מן הקנבוס וטוב יותר לאומן לתפור בו לפי שהוא חזק החוט בשעת תפירה. אבל בארץ אנגלי"טירא ובנורמנדי"אה שאין הקנבוס מצוי להם אסור בלא בדיקה. ואפילו המנעלים העשוין מבפנים בלבדין צריכין בדיקה שלא יהו תפורין בפשתן".

 גם מדברי בעל "תפארת ישראל" (כלאים, שם) אנו לומדים שהפשתן יקר יותר מהקנבוס: "שחזקתן בקנבוס. דהפשתן שם ביוקר יותר מקנבוס והכי קיי"ל". ייתכן ויוקרו של הפשתן ואיכותו היו הסיבה לכך שאת בגדי הכהונה הכינו מפשתן בלבד כדברי התוספתא "שש זה מפשתן הביאה מן הקנבוס פסולה". בעל "תפארת ישראל" מציע בדיקה המאפשרת להבחין בין פשתן ובין קנבוס:

"עד שיבדוק. שמא פשתן מעורב בהן, והוא הדין כל בגדים שקונה מעובד כוכבים, והוא הדין בחייט עובד כוכבים, מיהו בנתן להחייט חוטי קנבוס, לא חיישינן לאחלופי', דאומן לא מרע אומנתיה, מדאפשר לעמוד על הדבר, דפשתן כבה מהר, משא"כ חוט קנבוס הולך ושורף, ועוד דחוט קנבוס כשנתנתק, שערותיו ארוכין משל פשתן [י"ד סס"י ש"ב] מיהו באינו נותן לו קנבוס אסור, דלא מרע אומנתו כשימצא אח"כ שהוא פשתן, דמצי למימר הייתי סבור שהוא קנבוס".

ה"קנבס" מוזכר בהקשר נוסף העולה בקנה אחד עם זיהויו כ- Cannabis. נאמר במשנה (כלאים, פ"ה מ"ח): "המקיים קוצים בכרם רבי אליעזר אומר קדש וחכ"א לא קדש אלא דבר שכמוהו מקיימין הארוס והקיסום ושושנת המלך וכל מיני זרעים אינן כלאים בכרם. הקנבס רבי טרפון אומר אינו כלאים וחכמים אומרים כלאים והקינרס כלאים בכרם". ממשנה זו משתמע, לפחות לדעת חכמים, שה"קנבס" הוא צמח חד-שנתי ובלשון המשנה "מין זרעים" ואכן כך הוא מחזור החיים של הקנאביס. מאיזכור אחר של ה"קנבוס" במשנה (כלאים, פ"ב מ"ה) משתמע לכאורה שמדובר בצמח רב-שנתי: "היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף לא יהא זורע ובא על גביהם שאינן עושין אלא לשלשה שנים". לקושי זה ניתנו כמה פתרונות מלבד הצעתו של הערוך (בה פתחנו) שיש לשם "קנבוס" כמה משמעויות. היו שסברו שבמקום "קנבוס" צריך לומר "קרנס" ולייחס את המשנה לצמח כרווייה. ראו עוד בהרחבה במאמר "מייתי כמונא כרוייא, וניניא, ואגדנא – כרוויה תרבותית (קימל)".

 

  

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר