מובטח לו עתיד ורוד / רפי זברגר

עבודה זרה לה ע"א-ע''ב

הקדמה

ניזכר בסימני טהרה של דגים המוכרים מספר ויקרא (י''א, ט'): אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם, כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, אֹתָם תֹּאכֵלוּ.
כולם זוכרים כי סנפיר וקשקשת הם סימני טהרה של דגים, וחסרונן מהווה סימן לטומאת הדג. 
במאמר זה נפתיע ונכיר דגים כשרים שאין להם סנפיר וקשקשת!
 

הנושא

המשנה בעמוד ב' מלמדת על דברים השייכים לעכו''ם אשר אסורים לשימוש אך לא נאסרו בהנאה, בניגוד למשנה הקודמת, אשר פירטה דברים של גויים האסורים גם בהנאה: 
ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו, והפת והשמן שלהן. רבי ובית דינו התירו השמן והשלקות וכבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחומץ. וטרית טרופה וציר שאין בה דגה, כלבית שוטטת בו, והחילק, וקורט של חלתית ומלח שלקונדית הרי אלו אסורין ואין איסורן איסור הנאה:
נפרט את הנושאים אשר נמנו במשנה:
1. חלב שעכו''ם חלב ללא השגחת ישראל – חשש שמא החלב הוצא מבהמה טמאה, אשר גם חלבה אסור.
2. פת ושמן של עכו''ם – שני מוצרים שנאסרו, מפני ''חשש חתנות'' – כאשר יאכלו יחדיו היהודי והגוי לחם וילפתו בשמן, הרי שיש חשש ל''קרבה יתרה'', שבסופו של דבר עלול לגרום לחיתוני תערובת עם העכו''ם.
רבי מאיר התיר שמן של גויים, ולא חשש לחששות אלו. 
3. ''שלקות'' הם התבשילים ו''כבשין'' הן המאכלות כבושים. שניהם נאסרו באכילה והותרו בהנאה, במקרה ומנהג המקום להוסיף להם יין או חומץ. מחשש שמא הכניסו יין נסך במקום יין רגיל. 
4. טרית טרופה הינה מאכל העשוי מחתיכות דגים קטנות. מפני החשש שמא הוכנס לשם גם חתיכות של דג טמא. 
5. ציר (רוטב) דגים, שאין בה ''דגה'' כלבית שוטטת (דג ים טמא). זהו מצב מעניין – אם אנו רואים בציר כלבית שוטטת, הרי זה סימן שאין עוד דג טמא בציר ומותר באכילה (לאחר שהוציאו את הכלבית). אם אין כלבית שוטטת, יש מקום לחשוש להתערבות לדג טמא או חלקו שהוכנסו לציר. 
6. חילק – הנה הגענו לנושא עליו דברנו בהקדמה. חילק הינו דג שבצעירותו לא גדל לו סנפיר וקשקשת, אשר הינם כידוע, סימני הטהרה. 
למרות זאת ואף על פי כן, הדג מותר מן התורה, אך חכמים גזרו רק אל אכילתו, כיוון שיש חשש להתערבות דג טמא.
7. קורט של חלתית – אין לאכול אפילו מעט (קורט) מן צמח החלתית, אשר יש לו טעם חריף מאוד. החשש הוא מן הסכין שהעכו''ם חתך את החלתית, אשר יכול להכיל שמנונית של בשר אסורים. 
8. מלח שלקונדית – יובהר בהמשך הגמרא. 
 

מהו המסר?

ניתן לומר כי החילק הותר מן התורה כיוון שכשהחיליק יגְדל, הוא יגַדל גם סימני טהרה. למרות שכרגע אין לו אף סימן טהרה, מן התורה דג זה טהור, ''על שם העתיד''.
נוכל ללמוד מתוך עיקרון זה דברים יפים מאוד. אנו סומכים על העתיד אשר יביא עמו תכונות חדשות, למרות שכרגע תכונות אלו אינן בנמצא. עיקרון זה חייב להנחות אותנו בשבילי החינוך. לא לשפוט את הילד אך ורק על פי מצבו הנוכחי. יש ללמוד ולהבין ''לאן פניו מועדות''. אם שאיפותיו ורצונותיו הינן חיוביות ומבקשות לעשות טוב, הרי שניתן לו דחיפות גדולות מאוד בהווה על מנת שיצליח להגשים את שאיפותיו. נחרוק שיניים, נעצום עיניים, ולפעמים אף נסתום אוזניים, לכל הקורה אתו במצבו הנוכחי. לא ''ניגרר'' אחרי ה''כאן ועכשיו''. נאמין בילד, נרביץ בו תורה, דרך ארץ, ערכים ומסורת, ניתן לו תמיכה ועידוד, כאילו כבר עכשיו הוא השיג את מטרותיו.
אם טיהרנו את החילק, הרי שאין בעיה "לטהר" גם את הילד. יש להאמין ולדחוף אותו קדימה, למרות שכעת ''אינו עונה על הציפיות''.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]