סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

כגון הסולתנית והעפיץ הרי זה מותר – עפיאן אירופי (אנשובי)

 

"תנו רבנן: אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן, כגון הסולתנית והעפיץ הרי זה מותר; יש לו עכשיו ועתיד להשיר בשעה שעולה מן הים, כגון אקונס ואפונס, כטספטייס ואכספטייס ואוטנס מותר" (עבודה זרה, לט ע"א).

פירוש: תָּנוּ רַבָּנַן [שנו חכמים]: דג שאֵין לוֹ עַכְשָׁיו קשקשים, שהוא מסימני טהרה בדג, וְעָתִיד לְגַדֵּל קשקשים לְאַחַר זְמַן, כְּגוֹן הַסּוּלְתָּנִית וְהָעָפִיָּץ הֲרֵי זֶה מוּתָּר. וכן דג שיֵשׁ לוֹ עַכְשָׁיו קשקשים וְעָתִיד לְהַשִּׁיר אותם בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה מִן הַיָּם, כְּגוֹן אָקוּנָס וְאָפוּנָס, כְּטַסְפָטִיָּיס וְאַכְסַפְטִיָּיס וְאוֹטָנָס מוּתָּר, שמה שאסור באכילה הוא דווקא דג שאין לו סנפירים וקשקשת כלל בכל שלב שהוא (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: עפיאן אירופי   שם באנגלית: European Anchovy   שם מדעי: Engraulis encrasicolus

שם נרדף במקורות: עפיאן, עפיין, אפיין, טרית (ראו במאמר "שפני זה חלזון טמוני זו טרית").


נושא מרכזי: לזיהוי העפיץ (צ"ל עפיאן).


ראשית יש להקדים שלדעת ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "אפיין"), וכך גם מסתבר, השם "עפיץ" המופיע בסוגייתנו הוא כנראה שיבוש של השם "עפיאן" המוזכר בגמרא בחולין (סו ע"א): "ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת. תנו רבנן: אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן, כגון הסולתנית והעפיאן הרי זה מותר וכו'". בחלק מכתבי היד של התלמוד מופיע השם "אפיאן" או "עפיאן". בתוספתא (חולין, צוקרמאנדל, פ"ג הלכה כ"ז) הגרסה היא: "אין לו עכשיו אבל עתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנית ואנפיא כשר". בניגוד לחלק ממיני הדגים המוזכרים בגמרא הרי שב"ערוך", ברש"י ומפרשים אחרים אין תרגום לשם עפיאן אולי משום שלא חל בו שינוי והוא נהגה בדומה לשמו המקורי בלשונות לעז. ביוונית נקראים סרדינים Aphye ובלטינית Apua. לדעת ל. לוויזון משמעות השם Aphye הוא "לא מתרבה" (A=לא, phye=מתרבה) משום שהאמינו שהם לא מתרבים אלא נוצרים מהקצף בים. יש להדגיש שלמרות שבטקסונומיה המודרנית העפיאניים והסרדיניים מסווגים בשתי משפחות נפרדות בסדרת הסרדינאים הרי שבעבר הפרדה זו לא הייתה קיימת ושתי המשפחות נכללו בקבוצה משותפת.

המאפיין "אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן" רומז על כיוון כללי של זיהוי אך לא מאפשר הגדרה ספציפית משום שלרבים מבין מיני העפיאניים ובני משפחת הסרדינים הקרובה להם קשקשים הנושרים בקלות. לעיתים ניתן למצוא בתוך הסוג עצמו מינים בעלי קשקשים שאינם נושרים ומינים "נשירים". בקבוצות אלו הקשקשים גדלים במשך החיים (באופן ראשוני או לצורך שיקום קשקשים שנשרו) ולכן ניתן למצוא בצד פרטים חסרי קשקשים פרטים מכוסי קשקשים. הרב בנימין מוספיא כתב ב"מוסף הערוך": "פירוש בלשון יוון ורומי מין דג קטן לבן ועיניו גדולות". אמנם רבים ממיני הסרדינים באזורנו קטנים ובעל גוון כסוף ("לבן") אך התאור של עיניים גדולות מתאים במיוחד לסרדין הנקרא עפיאן אירופי ונפוץ באזורנו.

השם עפין, על פי פסיקת האקדמיה ללשון העברית, הוא השם העברי הרשמי של האנשובי. שם זה לא התקבל בעברית המדוברת ובדרך כלל מעדיפים את השם "אנשובי" מ – anchovy באנגלית. מעניין לציין שייתכן ששני השמות הידועים היום נגזרו משם משותף aphye ביוונית. מקור השם עפיאן ברור אך ייתכן וגם האנשובי נגזר מאותו השם. aphye עברה דרך לטינית מאוחרת, apiua, ל – ancioa לשון הדיבור בעיר גנואה (מאפיאואה לאנצ'ואה) ומכאן anchoa בספרדית וממנה לאנגלית ולעברית. השם היווני חדר, אם כן, ללשוננו פעמיים, בימי חז"ל כעפיאן ובימינו כאנשובי.

סימני ההיכר של העפיאן הם: תחילת סנפיר הגב הבודד אחרי קו סנפיר הבטן. פה תחתון בעל מפתח רחב המסתיים אחרי קו העין. הלסת העליונה ארוכה מהתחתונה והחרטום המחודד מתמשך מעבר ללסת התחתונה. סנפיר הזנב ממוזלג. העפיאן חי בלהקות בגוף המים וסמוך לקרקע עד לעומק של כ- 150 מ'. הוא בעל סבילות גבוהה לטווח מליחויות רחב ולכן מסוגל לחדור גם לשפכי נהרות. הוא ניזון מפלנקטון ובעיקר סרטנים. אורכו מגיע ל 21 ס"מ.  :
  

       
עפיאן - להקה          צילם:  Etrusko25   עפיאן אירופי          צילם: Jschop

       

מקורות עיקריים:

ד. גולני וד. דרום, מדריך הדגים של ישראל, הוצאת כתר 1997, עמ' 132.
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 174.

Bruce, D. E. et al, 'The Diversity of Fishes: Biology, Evolution, and Ecology'. 2009,
A John Wiley & Sons, Ltd., Publication, Second Edition, pp. 38.

 


א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר