וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה? / הרב יעקב לויפר
פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה
ביטוי זה מופיע פעמיים בכל הש"ס, ושתיהן נמצאות במסכת גיטין (יט. לז.). הלומד עלול להכשל ולפרש את 'מדמין' בהוראה הרגילה של דימוי מילתא למילתא, אבל לא היא: 'מדמין' שבכאן פירושו 'סבורים אנו' 'עולה על דעתנו'. רש"י, שכל מילה שלו שקולה ומדודה, מקדיש מילים רבות כדי להסיר את הטעות. בדף יט. הוא כותב 'וכי מפני שאנו מדמין - שאנו אומדים וסבורים ואומדין מאומד לבנו להחמיר'. ולאחר מכן הוא מוסיף: מדמין - שושפיציי"ר, כמו 'כמדומים', [פירושו של הלעז הוא 'לחשוד' לפי אוצר לעזי רש"י של ר"מ קטן ז"ל]. הכל כדי שלא נְדַמֶּה שהכוונה כאן לדמיון, אלא לסברא העולה על הדעת. ואף בדף לז. הוא חוזר ומדגיש 'מדמין - נראה בעינינו וכמדומין אנו כן'.
הוי אומר: 'מְדַמִּין' = מעלים על דעתנו.
שתי המשמעויות האלו הכלולות בשורש ד.מ.ה נמצאות כבר בלשון המקרא, כפי שמביא רד"ק בספר השרשים ערך דמה: זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר (שה"ש ז ח) הוא ענין של דמיון [וממנו גזורה גם המלה 'דְּמוּת'!]. ואילו וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם (במדבר לג נו) או אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ (אסתר ד יג) פירושן 'להעלות על הדעת'.
