בנתיה דרב נחמן
גיטין מה ע"א
"אמר: איזיל אחזי בנתיה דרב נחמן, אי קיימן בהימנותייהו אהדרינהו. אמר: נשי כל מילי דאית להו סדרן להדדי בבית הכסא, שמעינהו דקאמרן: עדי גוברין ונהרדעי גוברין, לימא להו לשבוייהו דלירחקינהו מהכא, דלא ליתו אינשין ולישמעי וליפרקינן".
הכיצד קרה כך לבנותיו של רב נחמן שנפלו לשפל כזה למרות שגדלו בבית של תורה?
הרב זלמן נחמיה גולדברג ענה שבבית של עשירות כביתה של אשת רב נחמן ילתא שהיתה בתו של ראש הגולה, החינוך קשה הרבה יותר.
על כך יש להוסיף שאמר רב פפא במסכת יבמות דף סג ע"א: "נחית דרגא נסיב איתתא", ופירש רש"י: "לא תקח אשה חשובה ממך שמא לא תתקבל עליה", כלומר שהיא תתנשא עליך ולא תקבל את מרותך.
וכך בדיוק קרה לרב נחמן כשנשא את ילתא, שהיתה מפונקת (שבת דף נד ע"ב; ביצה דף כה ע"ב). במסכת ברכות דף נא ע"ב מסופר איך לאחר שרב נחמן לא הצליח לשכנע את עולא שישלח כוס של ברכה לילתא, היא קמה בכעס עלתה לבית היין ושברה ארבע מאות חביות יין.
וכאשר מרות האב נשברת גם בנותיו אינן סרות למשמעתו.
יתר על כן. במסכת שבת דף קמ ע"ב לימד רב חסדא את בנותיו כיצד להצטנע ולהתרצות בפני בעליהן. ובנותיו נישאו לחכמים גדולים, לרמי בר חמא ולמר עוקבא בר חמא (מסכת ברכות דף מד ע"א), ולרבא.
ואילו בן דורו רב נחמן התיר לבתו שתשקה גברים זרים אורחים, ורב יהודה הוכיחו על כך: "הכי אמר שמואל: אין משתמשים באשה" (קידושין דף ע ע"א). וכלשון הרמב"ם בהלכות אישות כא, ד; והשו"ע אה"ע פ, ה: "אין עושין מלאכות אלו לבעל אלא אשתו", וברמב"ם הלכות איסורי ביאה כא, ה: "אין עושה לאיש דברים אלו אלא אשתו בלבד". ובפירוש המשנה לרמב"ם מסכת כתובות פרק ה, ד: "דברים אלו אין מותר לאדם שתעשם לו אלא אשתו".
אילו היו מקפידות על הלכה זו, היתה נמנעת מהן המסקנה האיומה: "עדי גוברין ונהרדעי גוברין".
