סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

משלו משל למה הדבר דומה? לשני אחים תאומים בעיר – תאומים

 

"כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך כו'. תניא, אומר רבי מאיר: משלו משל למה הדבר דומה? לשני אחים תאומים בעיר אחת, אחד מינוהו מלך ואחד יצא לליסטיות. צוה המלך ותלאוהו. כל הרואה אותו אומר: המלך תלוי! צוה המלך והורידוהו" (סנהדרין, מו ע"ב).
 

שם עברי: תאומים  שם באנגלית: Twins  


נושא מרכזי: סוגי התאומים במקורות


על תופעת לידת תאומים אנו לומדים כבר בתורה. התאומים הראשונים עליהם מספרת התורה הם יעקב ועשו שעל רבקה אמם נאמר "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ" (בראשית, כה כ"ד). התורה מספרת גם על בניה של תמר - פרץ וזרח: "וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ". המדרש (בראשית רבה, חיי שרה, ס') קושר ביניהן: "ויאמר העבד הוא אדוני, שתים הם שנתכסו בצעיף וילדו תאומים, רבקה ותמר, רבקה, ותקח הצעיף, תמר, ותכס בצעיף ותתעלף וכו'". תאומים נוספים המוזכרים בתורה, אם כי לא במפורש, הם קין והבל. על לידתם נאמר "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'". למרות שלא מוזכר שחוה הרתה שוב נאמר בפסוק שלאחר מכן "וַתּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וכו'" משום שכנראה הוסיפה ללדת מאותו הריון. על פי המדרשים היו לידות תאומים נוספות אלא שבמקרים אלו מדובר בלידות של בן ובת. בבראשית רבה (בראשית, פרשה כ"ב) נאמר: "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו', על מה היו מדיינים ... יהודה בר אמי אמר על חוה הראשונה היו מדיינין, אמר רבי איבו חוה הראשונה חזרה לעפרה ועל מה היו מדיינין אמר רבי הונא תאומה יתירה נולדה עם הבל זה אומר אני נוטלה שאני בכור, וזה אומר אני נוטלה שנולדה עמי, ומתוך כך ויקם קין". תאומות נוספות מוזכרות במדרש תנחומא (וישב, סי' י) נאמר: "... ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר לאחיותיהם נטלו השבטים, שנאמר ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, וכמה היו הבנות, אלא תיומותיהם היו, שהיתה יולדת עמו תאומים והוא נוטלה, וכן הוא אומר גבי בנימן כי גם זה לך בן (בראשית לה יז), כי זה לך בן לא נאמר, אלא כי גם זה, שילדה אמו תאומה וכו'".

מתוך הפסוקים ניתן להסיק שיעקב ועשו היו תאומים אחאים שהרי הם היו שונים מאד במאפייניהם הפיזיים. על עשו נאמר "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו". כמובן שגם הבנות התאומות שנולדו על פי המדרשים עם הבל ועם השבטים היו תאומות אחאיות. דוגמה נוספת לתאומים אחאים אנו מוצאים בגמרא ביבמות (סה ע"ב): "יהודה וחזקיה תאומים היו, אחד נגמרה צורתו לסוף תשעה, ואחד נגמרה צורתו לתחלת שבעה וכו'". לעומת זאת מסתבר שבמשל של התאומים המופיע בסוגייתנו הכוונה לתאומים זהים (תמונה 1): "... כל הרואה אותו אומר: המלך תלוי וכו'". הדמיון בין תאומים זהים הוא מוחלט עד כדי חוסר יכולת להבחין ביניהם. להבדיל, זכינו במשפחתנו ללידת תאומות זהות שהאבחנה ביניהן כמעט בלתי אפשרית ולכן דואגת אמן לסרק אותן בדגם קבוע אך שונה.
 

              
תמונה 1. תאומים זהים         צילום: Glow   תמונה 2. בלסטוציט         צילום: Seans Potato Business

 
הרחבה

באדם נולד, בדרך כלל, בכל לידה תינוק אחד אם כי לפעמים נולדים תאומים ואף יותר. השכיחות העולמית הכוללת ללידת תאומים הייתה בעבר כ-1 מתוך 88 לידות, אולם בעקבות טיפולי הפריון היא עלתה ליותר משיעור כפול והיום היא בערך 1 ל-40 לידות. תאומים הם אחים אשר נולדו באותה לידה, אך קיימים כמה טיפוסים לתופעה זו. הטיפוס הנפוץ ביותר הוא לידת תאומים אחאים הנקראים גם "תאומים לא זהים". תאומים אלו הם תוצאה של הפריית שתי ביציות שונות על ידי שני תאי זרע שונים, והשתרשותן בדופן הרחם באותו הזמן. הדמיון הגנטי של תאומים אלו הוא כאחים רגילים לכל דבר. ייתכן והעובדה שהם בני אותו גיל והתפתחו ברחם אמם באותו פרק זמן מובילה לדמיון הקשור להשפעות הסביבה.

את קבוצת התאומים האחאים ניתן לחלק לשלוש קבוצות משנה: 1. תאומים בעלי זוויג שונה (זכר ונקבה). מסיבות סטטיסטיות בלבד טיפוס זה הוא הנפוץ ביותר ומתרחש ב – 50% מלידות תאומים אחאים. 2. זוג נקבות. 3. זוג זכרים. השכיחות של תאומות גבוהה במעט בהשוואה לזוגות תאומים זכרים למרות שבלידות בודדות שכיחות הזכרים גבוהה משל הנקבות ב – 5% בממוצע. יחס הזוויגים שונה בהשוואה בין ארצות. בארצות הברית היחס הוא 1.05 לטובת הזכרים ואילו באיטליה 1.07. לעומת זאת שכיחות מקרה המוות ברחם גדולה יותר בזכרים. מאחר והסכנה למוות ברחם בקרב תאומים גדולה יותר מאשר בלידות בודדות הדבר מוביל לכך שלידת תאומות נפוצה יותר. מחקרים מצביעים על כך שגורמים גנטיים אחראים לעלייה בשכיחות לידת תאומים אחאים אך הם קשורים רק לאם משום שלאב אין השפעה על מספר הביציות המשתחררות מהשחלה. שכיחות גבוהה של לידת תאומים אחאים קיימת ככל שעולה גיל היולדת. ביולדות שגילן מעל 35 שכיחות לידת תאומים כפולה בהשוואה ליולדות צעירות יותר.

טיפוס תאומים נוסף הוא תאומים זהים. תאומים אלו עשויים להיות שני זכרים או שתי נקבות. תאומים זהים בעלי מטען תורשתי כמעט זהה משום שמוצאם בביצית מופרית אחת (תוצאה של התלכדות ביצית ותא זרע אחד). התיאוריה העדכנית לגבי המנגנון הגורם ללידת תאומים זהים היא שמוצאם מאירוע המתרחש בשלב התפתחות העובר הנקרא בלסטוציסט (תמונה 2). שלב זה המתחיל ביום ה-5 להפריה בגודל 0.1 – 0.2 מ"מ וכולל 200-300 תאים. הוא כולל צבר תאים פנימיים שמהם מתפתח העובר ושכבת תאים חיצונית העוטפת את העובר וחלל מלא נוזל. שכבת תאים זו הופכת בסופו של דבר לשליה. כבדרך אגב אעיר ששלב זה הוא השלב המועדף להחזרת עוברים לרחם בהפריות חוץ גופיות. תאומים זהים נוצרים בעקבות "התמוטטות" הבלסטוציסט מסיבה שעדיין אינה ידועה וחלוקת צבר התאים העובריים בתוכו לשני חצאים שווים מבחינה גנטית. שני החצאים ממשיכים להתפתח כשני עוברים עצמאיים. למרות הדמיון הגנטי הרב מתברר שתאומים זהים אינם דומים לגמרי בעיקר בגלל גורמים סביבתיים. מתברר שאפילו ברחם נוצרים הבדלים בין האחים והם שונים זה מזה בטביעת אצבעותיהם. מנגנון זה אינו עולה לכאורה בקנה אחד עם דברי הגמרא ביבמות (צח ע"א): "... דהא שני אחין תאומים, דטפה אחת היה ונחלקה לשתים וכו'". המונח "טפה" מתייחס בדרך כלל לתרומתו של האב להולדת ילדיו ואילו המדע מציע חלוקה של מבנה מפותח יותר שמקורו בשני ההורים כלומר הביצית המופרית.
 

  

מקורות עיקריים:

ויקיפדיה: "תאומים".
 

 


א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר