סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


לא יקרא לאור הנר שמא יטה

שבת יב ע"ב

 
"לא יקרא לאור הנר שמא יטה".

פירושו לפשוטו, שמא יזיז את הנר ונמצא מבעיר בשבת.

ומשמעות נוספת יש כאן, שמא יטה מעיקר מטלתו שבליל שבת, וכדלהלן.
טעם הדלקת נר של שבת: "משום שלום ביתו" (מסכת שבת דף כג ע"ב). שאפילו "המשרה את אשתו על ידי שליש... אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת" (מסכת כתובות דף סד ע"ב), הלכה שאוכלת ממש, ואפשר שאין חולק שם (מסכת כתובות דף סה ע"ב) ורק בא להוסיף.
וכן אמר רב הונא: "הרגיל בנר - הויין ליה בנים תלמידי חכמים" (מסכת שבת דף כג ע"ב). וכמבואר בסוף קישור זה.
כל זמן שהנר דולק צריך אדם להיות במחיצת בני ביתו.
ואמר רבה: (מסכת שבת דף כא ע"א) "פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת - מפני שהאור מסכסכת בהן, שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן - מפני שאין נמשכין אחר הפתילה". ושמא יטה את תשומת לבו ממשפחתו לעבר הנר.
ומאידך: "לא יקרא לאור הנר. באמת אמרו: החזן רואה היכן תינוקות קוראין" (משנה מסכת שבת דף יא ע"א), כי אדרבה, מצות הליל להיותו עם התינוקות.
וכן מאידך, הלכה: (מסכת שבת דף כא ע"ב) "שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת - מדליקין בהן בחנוכה", כי אדרבה, מצוה להביט בנר חנוכה לזכור הניסים התשועות והמלחמות.

ואמרו במדרש תנחומא פרשת בהעלותך סימן ג: "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת (במדבר ח, ב), אמר הקב"ה לישראל אם הזהרתם להיות מדליקים לפני אני משמר את נפשותיכם מכל דבר רע שנמשלו נפשותיכם כנר שנאמר: (משלי כ, כז) נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם".
"את הנרות" פירושו עם הנרות, כמו 'איתי אתך איתו'. ודרשו בהעלותך – בהעלות אותך, שנר נשמתך מתעלה יחד עם הדלקת נרות מצוה.
ובפירוט יתר מבואר בילקוט שמעוני פרשת בהעלותך רמז תשיט: "בהעלותך את הנרות... אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון שנאמר והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות".
וצריך ביאור מה ענין נרות שבת לבנין ציון?
אלא שהמשמח חתן וכלה ומחזקם בבנין בית בישראל, כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים (מסכת ברכות דף ו ע"ב). כי עיקר בנין הבית אינו המבנה בלבד אלא המשפחה הדרה בקרבו. וגאולת בנין חורבות ירושלים תלויה בתושביהן. "אמר רבי שמואל בר נחמני מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגליות. ואם יאמר לך אדם שנבנית ולא נתכנסו הגליות אל תאמין, שנאמר בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס" (ילקוט שמעוני תהלים רמז תתפח, היפך מגרסת תנחומא ישן פרשת נח). ומקראות מפורשות: (שמות כג, כט-ל) לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ. (דברים ז, כב) וְנָשַׁל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.
ענין נר של שבת כענין המשמח חתן וכלה – שניהם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת. וכן שכר שניהם – בנין חורבות ירושלים והארת נרות של ציון.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר